סידור כתב יד כוונות הרש"ש, ברכת השחר, קבלת שבת ותקיעת שופר - כולל כל צירופי השמות. כתיבה קליגרפית נאה במיוחד, בכתב יד גדולי מקובלים
|
פריט 175:
"גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון" - מכתב היסטורי וחשוב מהגה"ק רבי לוי יצחק גרינוואלד אבד"ק צעהלים אל הרה"ק רבי ...
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $1,300
מחיר פתיחה:
$
400
עמלת בית המכירות: 22%
|
"גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון" - מכתב היסטורי וחשוב מהגה"ק רבי לוי יצחק גרינוואלד אבד"ק צעהלים אל הרה"ק רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזענבורג לרגל יום חתונתו - אלול תש"ז
"ויזכה לבנות בית בדרך רבנו הקדוש בעל דברי חיים זצלל"ה שנחרב בעוה"ר" - מכתב היסטורי וחשוב מהגה"ק רבי לוי יצחק גרינוואלד אבד"ק צעהלים אל הרה"ק רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזענבורג לרגל יום חתונתו - אלול תש"ז
המכתב נכתב אל האדמו"ר מקלויזענבורג בחודש אלול שנת תש"ז. בו הגה"ק מצעהלים כותב תוארים גדולים על הרבי: "קול שופר יוחק לחיים טובים... וחמדת הלבבות, הרב הגאון המהולל בתשבחות, צדיק תמים חמדת הימים?, שלשלת היוחסין בנש"ק כקש"ת רבי יקותיאל יהודה מלפנים אבד"ק דקה"י בקלויזענבורג יצ"ו"
ברגשי כבוד ויקר נתכבדתי בקרואי ליום חתונתו ויום שמחת לבו, ויען שאין ביכולתי לקחת חבל בשמחת מצוה, מחמת שביום הנ"ל יש לי סידור קידושין... מו"ה דוב אמסעל.
ע"כ הננו מברך יה"ר גדול יהי כבוד הבית הזה האחרון .... ויזכה לבנות בית בדרך רבנו הקדוש בעל דברי חיים זצלל"ה שנחרב בעוה"ר"
הגאון רבי לוי יצחק גרינוואלד (תרנ"ג-תש"מ) גאון מופלג ואיש קדוש. בן-זקוניו ותלמידו המובהק של אביו רבי משה גרינוואלד אב"ד חוסט בעל "ערוגת הבושם". חתנו של אחיו הגדול רבי אברהם יוסף גרינוואלד אב"ד אונגוואר. בשנים תרע"ח-תרצ"ג כיהן ברבנות במספר קהילות בהונגריה. בשנת תרצ"ג התמנה לרב בצעהלים, (אחת מה"שבע קהלות" במדינת בורגנלנד), ובשמה התפרסם כל ימיו בשם "הרב מצעהלים". לאחר כיבוש אוסטריה על ידי הנאצים, בשנת תרצ"ח, עקר לארה"ב בברכתו של האדמו"ר הקדוש רבי אהרן מבעלזא, והתיישב בברוקלין. שם ייסד ועמד בראשות קהילת "ערוגת הבשם". היה מהעומדים על משמרת היהדות החרדית בארה"ב, בפרט בעניני כשרות וטהרה. עמד בחזית הקמת עולם התורה והחסידות בארה"ב, יחד עם בן-אחיו האדמו"ר בעל "ויחי יוסף" מפאפא, שנפשו היתה קשורה בנפשו. בהלווייתו נפרד ממנו בעל ה"ויחי יוסף" בבכיות נוראות, ובתוך דברי קדשו אמר עליו במליצה את הפסוק: "דודי" ירד לגנו, ל"ערוגות הבושם"...
