Bidspirit auction | bombshell! The full signature of

bombshell! The full signature of the Rabbi Yekutiel Yehuda Teitelbaum The Yatev Lev and his son Rabbi Moshe Yosef of Ohel and his son Rabbi Chaim Yaakov of Limanov - on the Yeshuat Yaakov First Edition - Yeshuot Ya'akov First Edition. Yeshuot Ya'akov, large work on the Shulchan Aruch, including a short section explaining the Shulchan Aruch and a longer section that cites the opinions of he predecessors and discusses them, by Rabbi Ya'akov Meshulam Orenstein, renowned rabbi of Lemberg and leading rabbi of Galicia. With the Shulchan Aruch text. First edition printed by the author. חתימת יד קדשו המלאה של הגה”ק רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ייטב לב, ובנו רבי משה יוסף מאוהעל ובנו רבי חיים יעקב מלימנוב - על ישועות יעקב ישועות יעקב מהדורה ראשונה. ישועות יעקב, חיבור גדול על 'שולחן ערוך', הכולל: חלק קצר המסביר את השולחן ערוך וחלק ארוך יותר המביא את דעות קודמיו ודן בהן. מאת רבי יעקב משולם אורנשטיין רבה הנודע של למברג וגדול רבני גליציה. עם פנים השלחן ערוך. מהדורה ראשונה שנדפסה על ידי המחבר. על הכריכה לפני הפורזץ של חלק שני יש חתימתו המלאה של הגה”ק הייטב לב: ”הק' יקותיאל יהודה טייטלבוים” יש רישום: ”שייך להרב הגאון החריף הקדוש המפו' ... חו”פ כק”ש מורנו יקותיאל יהודה נ”י אבד”ק גארליץ... בן הרב הקדוש המפואר מו”ה אלעזר ניסן זלה”ה זי”ע” על דף הפורזץ (מנותק) יש הרבה חתימות של בני המלוכה חתימות: הק חיים יעקב טייטלבוים סטראפקוב, הק' חיים יעקב טייטלבוים ”זה הספר שייך לאמו”ר ה”ה הרב החריף ובקי ברזי סודות התורה מו”ה משה יוסף ט”ב” גם על הכריכה עצמה יש חתימות של הגאון רבי חיים יעקב מלימנוב האדמו”ר הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים – בעל ה”ייטב לב” (תקס”ח-תרמ”ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב”ד סיגט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו”ר בעל ”ישמח משה” רבי משה טייטלבוים אב”ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו”ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ”ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב”ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי”ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת מחוז מארמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל ”ערך שי” וראב”ד סיגט. נכדו מעיד כי ”היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה”. מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו”ר רבי יואל מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב”רוח הקודש”. מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: ”הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים”. נודע בספריו: ספר ייטב לב על התורה, ספר ייטב פנים על המועדים, ספר רב טוב על התורה ושו”ת אבני צדק. האדמו”ר רבי משה יוסף טייטלבוים (תר”ה-תרנ”ז) משושלת אדמו”רי סיגט, בנו של האדמו”ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ”ייטב לב”, ונינו של בעל ”ישמח משה” רבי משה טייטלבוים אב”ד אויהעל. חתן האדמו”ר רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב [בן האדמו”ר רבי חיים מצאנז]. כיהן כרב בזאבראב (Zborov) ובסטראפקאוו (Sztropkó), ולאחר מכן כרבה של אוהעל על מקום אבותיו הקדושים. הגה”ק רבי חיים יעקב מלימנוב בנו של הרה”ק רבי משה יוסף מאיהעל וחתנו של הרה”ק רבי שלמה מבאבוב הראשון. הוא היה חותנו של הרה”ק רבי שלמה השני מבאבוב אשר תיאר מפעלותיו בקודש בערגה ובכיסופין. מזיווג זה נולד להרה”ק מבאבוב את בנו בכורו הרה”ק רבי נפתלי צבי מבאבוב. נפטר תרצ”ד. המחבר רבי יעקב משולם אורנשטיין [תקל”ה - תקצ”ט], גדול רבני גליציה, רבה הנודע של לבוב ומגדולי הפוסקים. מלבד גאונותו האדירה היה מצאצאי הגאונים הקדושים החכם צבי והרבי ר' העשיל זי”ע מקראקא וזכה לשתי שולחנות תורה וגדולה במקום אחד. את ספרו ישועות יעקב הדפיס בתחילה רק על חלק אבן העזר כעבור כמה שנים הדפיס חלק שני על אורח חיים והוא כותב בהקדמה שבתחילה לא רצה להדפיס את החלק השני על או”ח, כי עכשיו שירדה התורה פלאים ולומדי התורה נחלשו, הרי אמרו חז”ל: ”בזמן שאין התורה חביבה כנס”. אבל כיון שחיבורו על או”ח שהיה בכתב-יד נעלם והייתה לו עגמת נפש רבה על גודל טרחתו שירדה לטימיון, וידור יעקב נדר לה' שאם הכת”י יחזור לרשותו אזי ידפיס הכתבים ואכן לא ארכו הימים שהחזירו הכת”י לביתו וברוב שמחתו מיהר והזדרז להדפיסו ולהוציאו לאור עולם. ספריו התקבלו בחיבה והערצה גדולה במדינות פולין וגליציה ובמשנה ברורה מביא ממנו הרבה פסקים להלכה. החתם סופר זי”ע הספידו בפני קהל ועדה וישנם כמה חילופי מכתבים בין החת”ס להישועות יעקב. מסופר על הישועות יעקב שהיה לו בן יחיד חשוב ומופלג וקרוב ללבו מאד, רבי מרדכי זאב, ונפטר בצעירותו, אביו הצטער מאד במיתתו, ולא נחה דעתו מרוב צער על שיכול בנו רח“ל, עד שנסע לרימנוב אל האדמו”ר רבי הערש, שהקב“ה ניסה אותו ביותר מעשרה ’עקדות‘ (מתו על פניו י“ב או י“ז בנים רח“ל), ואעפ“כ היה עובד את השי“ת בשמחה וצהלה. או אז נחה דעתו של בעל הישועות יעקב. ולכבוד התחזקות זו, כתב את המאמר הנודע בפרשת וירא על פרשת העקדה, ושם כתב: ”אלא שלאהבת ה‘ יבוז לאהבת הבן”. מקובל שהרה”ק על ה'דברי חיים' מצאנז זצ”ל אמר שכל הספרים המקובלים בקרב ישראל מימים קדמונים עד הישועות יעקב ועד בכלל נאמרו ברוח הקודש.