חתימת והגהה בכתי"ק הגאון הנודע רבי משה חגיז! נדיר ביותר - אבק סופרים, אמשטרדם תס"ד 1704 - מהדורה יחידה

חתימת והגהה בכתי"ק הגאון הנודע רבי משה חגיז! נדיר ביותר - אבק סופרים, אמשטרדם תס"ד 1704 - מהדורה יחידה

נדיר ביותר - אבק סופרים, אמשטרדם תס"ד 1704 - מהדורה יחידה 

דרשות וביאורים על התורה ואגדות חז"ל אמשטרדם תס"ד , 1704 בדפוס נתנאל פואה . מהדורה יחידה

חתימת הגה"ק רבי משה חגיז - מצורף אישור מומחה

מאת רבי אברהם ב"ר לוי קונקי מחברון משלוחי חברון הנודעים סיבב בעשרות קהילות באירופה במשך כעשר שנים ונתוודע לכל גדולי ישראל אשר הסכימו על ספרו . בגיל צעיר הכיר את שבתי צבי שר"י ותיאר בכת"י מהליכותיו והנהגותיו והדברים נתפרסמו ע"י ר' יעקב עמדין בספרו תורת הקנאות . בספר זה ( דף קג – קו ) נדפסו מכתבים לר' משה זכות ( הרמ"ז ) ור' יהודה בריאל אשר שאלוהו דברים אודות ש"צ ונראה כי המחבר נזהר מלהשיב דברים ברורים וכותב להם שאין להוציא לשוק לדברים כאלה ולפרסמם ברבים , התשובות כתובות בחרוזים נפלאים ומהם ניכר כחו הרב במליצה .

וינוגרד , אמשטרדם 769 ; עוד על המחבר ראה בשם הגדולים להחיד"א מערכת אבק דרכים ובשלוחי ארץ ישראל ליערי עמ' 474 , 162 

הגאון הנודע רבי משה חאגיז - נולד בירושלים בשנת תל"ב לאביו הגאון רבי יעקב חאגיז בעל "הלכות קטנות". לאחר שנתייתם בילדותו מאביו, נתגדל בבית סבו הגאון רבי משה גאלאנטי "הרב המג"ן". גאון מופלג בהלכה ובקבלה, תלמידם של גדולי חכמי הספרדים בירושלים, ושל גיסו הגדול רבי משה ן' חביב [חתן רבי יעקב חאגיז]. 

בשנת תנ"ד נפטר סבו רבי משה גאלאנטי שהיה ראש רבני ירושלים, ונכדו המהר"ם חאגיז יצא לשליחות ארץ ישראל במצרים ובארצות הגולה. נדודיו התארכו לכדי גלות בת ארבעים שנה, בהם נדד בארצות אירופה והתגורר בליוורנו, ונציה, אמשטרדם, לונדון, עמדין והמבורג. במשך אותן שנים רבות התרגל לכתוב בכתב האשכנזי [הסיבה העיקרית לכך היתה עיסוקו בהדפסת ספריו, אותם הדפיס באמשטרדם ובארצות אשכנז, והתכתבויותיו עם גדולי הרבנים בארצות אירופה].

מגדולי הדור בארצות אשכנז, היה מעורה בעניני הרבנות וגדולי הרבנים התחשבו בדעתו בהלכה ובהנהגת הקהילות. נודע במלחמתו הנוקבת יחד עם ה"חכם צבי" והיעב"ץ, נגד השבתאי נחמיה חיון מאמשטרדם. מסיבה זאת נאלץ לעבור מאמשטרדם ללונדון ומשם לגרמניה, בה התגורר למעלה מעשרים שנה. במסגרת מלחמתו זו הדפיס בשנת תע"ד קונטרסי פולמוס שונים באמשטרדם, בלונדון ובברלין: "אגרת הקנאות"; "עדות לישראל"; "מלחמה לה'"; "שבר פושעים"; ועוד.

חיבר ספרים רבים, ספרי הלכה, מוסר וקבלה. את ספרו "לקט הקמח" על שולחן ערוך התחיל להדפיס בונציה בשנת תס"ד, ובמהדורה שלמה באמשטרדם שנת תס"ז; ספר "אלה המצוות" על תרי"ג מצוות (אמשטרדם, תס"ז ובמהדורה מתוקנת וואנזבעק, תפ"ז); "לקט הקמח" על משניות (וואנזבעק, תפ"ו); "צרור החיים", מוסר ותפלות (וואנזבעק, תפ"ח); "משנת חכמים" על פרקי אבות (וואנזבעק, תצ"ג); שו"ת "שתי הלחם" (וואנזבעק, תצ"ג); ועוד.

מלבד זאת תורתו מופיעה בספרים רבים שהדפיס מתורת אביו, זקניו ורבותיו, בהם הוסיף את הוספותיו, הגהותיו והקדמותיו, בחתימה: "אמר המני"ח". בין הספרים שנדפסו עם הוספותיו: "אור קדמון", "קרבן חגיגה" מסבו מהר"ם גאלנטי, שו"ת "הלכות קטנות" לאביו מהר"י חאגיז - שנדפסו בונציה בשנים תס"ג-תס"ד; "זבח השלמים" מסבו מהר"ם גאלנטי, "האדרות הקדושות", "ספר כריתות", "אורח מישור" מאביו מהר"י חאגיז – שנדפסו באמשטרדם בשנים תס"ח-תס"ט); ועוד ספרים רבים אותם הגיה או כתב להם הקדמות [ראה במאמר מ' בניהו: ספרים שחיברם ר' משה חאג'יז וספרים שהוציאם לאור, עלי ספר, ב, תשל"ו, עמ' 160-154].

בשנת תצ"ח זכה לחזור לארץ ישראל והתגורר בצידון ובצפת. על שנת פטירתו ומקום קבורתו, ישנן ידיעות סותרות. החיד"א בשם הגדולים כותב כי הגיע בשנת תצ"ח לצידון, ונפטר בצפת בשנת תק"כ בגיל קרוב לתשעים. (ראה: שם הגדולים, מערכת גדולים, אות מ, קכג). לפי גירסה אחרת נפטר בסביבות שנת תק"י. לפי דברי לונץ ("ירושלים", שנה א, תרמ"ב,