Bidspirit auction | תקון משה חלק שלישי באניהאד

תקון משה חלק שלישי באניהאד תרנ”ה - עותק הגאון האדיר צבי הירש גראסמאן אבד”ק וואמוש-פירשט - הרב הגאון הצדיק, חסידא ופרישא, רבי צבי הירש גראסמאן זצ”ל, נולד בעיר ליסקא לאביו הה”צ ר' אברהם חיים גראסמאן, ולאמו הצדקנית מרת טשארנא בת הרב החסיד הצדיק ר' ישכר דוב קירץ מליסקא ממשפחת הרה”ק רבי ישכר דוב ממיקלאש בעל מנחת עני, והרה”ק בעל אך פרי תבואה. ראשית דרכו כוננו, לישיבתו הרמה של הגה”ק המפורסם רבי יוסף אלימלך כהנא הי”ד אשר כיהן אז פאר בק”ק דזאדיין ]לאחר מכן אב”ד אונגוואר[, ולמד שם בערך ב' שנים. לימים כשבאה בתו של זקנינו, מרת רויזא ע”ה, כשגרה באונגוואר, בשאלה לר' יוסף אלימלך, אשר לאו כל מוחא בקי להכיר בשאלה כזו, שאלה בת מי את, ניכרת שבאת מבית של תורה. ואח”כ נסע ללמוד בישיבתו המפורסמת של הגה”ק רבי שמואל ראזענבערג זצ”ל באונצדארף, ושאב שם מבארו, בא”ר שמואל, לתקופה של ג' שנים בערך. וזה לך עדות קדשו של רבו על תקופה ההוא ]בהתרת הוראה שעטרוהו בשנת תער”ב, ראה להלן[: ”למד אצלי בנעוריו, בוצין בוצין מקטפיה ידיע, כי יעלה מעלה מעלה, וחפץ ה' בידו יצליח”. ]ושמעתי מש”ב הישישה מרת בלומא פעלבערבוים תחיה, כי פקע שמיה למרחוק, והי' נודע כ”דער אונצדארפער עילוי”[. משם עלה ללמוד לק”ק אופאלו בישיבתו של הגה”ק רבי עמרם בלום זצ”ל בעל בית שערים, והוסיף שקידה על שקידתו, ולא זז מד”א של הלכה, עד שרבו שם בו את עינו הבדולח לקחת אותו לחתן עבור בתו, אבל לא איסתייע מילתא מכיון שזקנינו סירב בדבר, ונמוקו עמו, ביען שלא רצה לגדל בנים בעיר לא חסידית. מצאתי בפיסת נייר חדו”ת שכתב זקנינו בבחרותו, שחתם כהאי לישנא, פק”ק אויפעלו...ג' לסדר תשא יח אדר תרנ”ט לפ”ק. נמצא תשובה מרבו זה אל זקנינו בתשובותיו 'בית שערים' חאו”ח סי' קפ”ז. משם שם פעמיו לישיבתו הרמה של הגה”ק רבי מרדכי ליב ווינקלער זצ”ל אבד”ק מאדע בעל לבושי מרדכי, אשר הי' לרבו המובהק, וממנו שאב רוב חכמתו ורוב בינתו, שם עלה מחיל אל חיל בהתמדת התורה בחסידות ופרישות, עד שזכה להתעטר בתואר ”ראש ישיבה”, שהי' בימים ההם שם התואר ”לבחיר הישיבה”, ומני אז התקשר אליו בקשרי עבותות אהבת נפש אשר לא במהרה ניתק. גם העיד עליו רבו והפליג בשבחו ומהללו בהאי לישנא, ”אשר מאז ידעתיו מימי בחורותו, שהי' בחור כארזים, בימים אשר התראה פנים לתורה בבית מדרשנו, כמה חריפי שמעתתא בפטפוטא חדושי תורה, וסברא ישרה, נצחוני בני בשעשועי סוגיות עמק הלכה, ולבו ראה הרבה חכמה ודעת בשיטות הש”ס עם פוסקים ראשונים ואחרונים, אשר בהם מצא דעת קדושים, הדק היטב, העמיק שאלה, והגבה למעלה” בק”ק וואמוש-פירטש ניהג את בני עדתו על מי מנוחות, הורם את הדרך אשר ילכון בה ואת המעשה אשר יעשון, ומסופר, כי היה חס ביותר על ממונם של ישראל, מב עלי זכרון 12 / י”ב טבת תשע”ו וכאשר הביאו אליו עוף שהתעוררה בה שאלה, הי' משתדל ביותר להכשירו, ואם השאלה היתה חמורה, התייגע ואימץ את כל כחו הרב בלימוד ובפסק ואת גאונותו הגדולה כדי למצוא צדדי היתר ולהכשיר את העוף בגודל חריפותו וכוח דהיתירא שהיה עדיף ליה )שמעתי מדודתי הישישה מרת בלומא ע”ה(. ביקש לישב בשלוה, קפצה עליו חולי וחולשה, איברי וצירי גויו התחילו להתרופף, ואף בימי חליו שהיה כחרס הנשבר, לא פג ולא זע רק עסק בתורה בהתמדה גדולה כדרכו בקודש. ובהיותו בוויען לצורך רפואה, שבור ורצוץ, הסיב פעם פניו אל הקיר ואמר בצהלת פנים 'רבוש”ע איך דאנק און לויב דיך אז דו האסט מיר אריינגעגעבן אזא חשקות און ליעבשאפט צו דיין הייליגע תורה'. נר אלקים טרם כבה בהיותו שכוב על ערש דוי, קרא לבנו יחידו הבחור הרב אברהם חיים אלטר הי”ד, וביקש שיואיל בטובו לשרוף כל תמונותיו אשר צילמו ממנו, אשר כידוע כמה הקפידו על זה גדולי ומצוקי ארץ שלא ישאר אחריהם תמונת צורתם. אופן פטירתו היה בדרך פלא כחד מקמאי, היה צלול בדעתו עד זיבולא בתרייתא, ובהרגישו כי הגיע קיצו, גילה דעתו והכריז ”הרינו מוסר נפשי למען קדושת שמו יתברך”, שם ידיו תחת השמיכה, ונצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון אלקים ביום תענית אסתר תרצ”ה לפ”ק