Bidspirit auction | רזין דאורייתא! כתב יד קבלה

רזין דאורייתא! כתב יד קבלה מהרה”ק רבן של ישראל רבי יחזקאל שרגא משינאווא על מאמר מאור שבעת הימים הבעש”ט הק' בענין הקפות בבית החיים - חדושי רשב”א על מסכת ביצה מהדורה ראשונה, נדפס בלמברג שנת תר”ז כרוך עם ליקוטי רב האי גאון, עם פירוש נר ישראל מאת המגיד מקוזניץ, ודברים המיוחסים לרבי פנחס מקוריץ, אשר הוגדרו ע”י הרה''ק מקומרנא כ”דברים שקריים שמקורם במדפיסים לצים”. נדיר ליקוטי רב האי גאון עם פירוש נר ישראל, פירוש נפלא בחידושי תורה ורזין עילאין סודות עמוקות ונוראות, מאת רבינו הגאון האמתי הצדיק המפורסם פועל ישועות מו”ה ישראל זצלה”ה מ”מ דק”ק קאזיניץ, עם כתבי רבי פנחס מקוריץ , ועם חידושי הלכות מרבי יעקב יצחק ”היהודי הקדוש” מפשיסחא. [לבוב?, אחרי תרי”ג 1853]. על דף השער חותמת של הרה”ק רבי יחזקאל שרגא משינאווא, ועוד הרבה פעמים חותמת של בנו הרה”ק רבי אברהם שלום מסטראפקוב. בספר יש הגהה ארוכה מהרה”ק משינאווא על מאמר שמועתק מהבעש”ט הקדוש, כשצריכין להוסיף על בית הקברות רח”ל. גם יש עוד הגהה קטן בספר של הרה”ק משינאווא. הגה”ק רבי יחזקאל שרגא נולד בטרנוגרוד, עוד שאמו הייתה בהריונה הגיעה לקבל ברכה מהחוזה מלובלין שעמד בפניה ואמר לה שהולד שבבטנה עתיד להאיר את העולם. מילדותו עבד את ה' במסירות נפש והתייגע בלימוד ובתפילה באופן מבהיל בגיל חמש-עשרה נישא לבתו של רבי אריה לייב ליפשיץ בעל ספר אריה דבי עילאי, ועבר לגור ליד חותן חמיו, הרה”ק הישמח משה בעיירה אוהעל בהונגריה שממנו למד הרבה. בעיקר לא לזוז נימה מפסקי השולחן ערוך וגם צפייה יום יומית לגאולה. כשנפטרה אשתו, לאחר תשע שנים נישא לאחייניתה, ממנה התאלמן לאחר שבע שנים. אחר כך הלך ללמוד חסידות ועבודת ה' אצל הרה”ק אשר ישעיה מרופשיץ ואצל הרה”ק צבי הירש מרמינוב והרה”ק שלום מבעלז. כיהן כרב ברודניק אחר כך התחתן עם ביתו של הרה”ק יהודה צבי מראזדלא שם למד מחותנו את חכמת הקבלה באופן מעמיק ובשנת תר”ח מונה לרב ברוזדול, לאחר מכן שימש כרב בשינאווא לאחר פטירת אביו היה לרב בצאנז למשך שנה ואז ויתר לאחיו. לאחר מכן חזר לשינאווא וכיהן בה באדמו”רות ונודע כראש צדיקי גלציה ואחד מגדולי צדיקי הדור שהיו ואלפים ורבבות חסידים היו לו כולל גאונים ואדמור”ים. התפרסם הן בגדלותו בתורה בנגלה ובנסתר ובעיקר בהיותו פוסק ובעיקר בעבודתו ותפילתו בקדושה ובטהרה, שאלפים כולל גאונים וצדיקים התעוררו מתפילתו. גם נודע כבעל רוח הקודש ובעל מופתים וכמתקן נשמות ומוציא דיבוקים. הרבה עדויות היו על פעולתו בענין זה בעיקר בזמן שהיה מקדש על היין בליל שבת קודש. דברי תורתו נאספו בספר ”דברי יחזקאל”. רבי יחזקאל לא אמר תורה בקביעות שכן היה תמיד אומר שדברי תורה על דרך החסידות צריך לומר רק מה ששומעים מהשמים וכמו שמעידים בניו ”כי טרם הוציא דברי תורה מפיו שקל במאזני צדק ובהתבודדות מחשבתו הקדושה ובדבקות רב ועצום, ונודע אשר לא הגיד כי אם את אשר נשלח לו מן השמים בלתי לה' לבדו”. לצד זה היה בקי בקבלה ואף ההדיר כמה ספרי קבלה קדומים בסוף חנוכה תרנ”ט חלה בשיתוק במוחו ובו' בטבת תרנ”ט הסתלק על רגעי הסתלקותו כותבים בניו ”ואשר ראו עיננו את העבודות והמסירות נפש והדבקות שהיה לו בעת פטירתו אי אפשר לעלות על הכתב ועליו בצדק נאמר קדוש מבואו ועד צאתו”. הרה”ק רבי אברהם שלום מסטראפקוב [תרי”ז-ת”ש], האדמו”ר הראשון מסטרופקוב ובנו של הרב הקדוש משינאווא. התפרסם כבעל מופת, ומכל רחבי הונגריה וגליציה נהרו אליו אלפי אנשים להוושע בדבר ישועה ורחמים. נודע בעיקר בפקידת עקרות, וידוע מה שאמר עליו אביו הקדוש משינאווא, ”את אמו נשאתי לאשה לשם שמים, ואיתא בתנא דבי אליהו הנושא אישה לשם שמים הויין ליה בנים מושיעים את ישראל”. היה איש פלאי בכל הליכותיו וכל גדולי דורו קראו אחריו ”מקודש מקודש”.