Bidspirit auction | סידור עבודה ומורה דרך סלאוויטא

סידור עבודה ומורה דרך סלאוויטא מכירה מיוחדת של ספרי קודש שנדפסו בקדושה וטהרה ע”י הצדיקים הרה”ק רבי משה שפירא מסלאוויטא - סידור בנוסח ספרד (חסידי), עם הוספות רבות, בהן פירוש וכוונות ”פשטיות”, הנהגות, הלכות, דברי מוסר והתעוררות. לפרקי אבות נדפס פירוש מיוחד בשם ”עקבי הצאן”, המלוקט מספרי חסידות רבים, ביניהם ספר תולדות יעקב יוסף, ספר אור המאיר, ספר נועם אלימלך, ספר קדושת הלוי, ספר מאור עינים, ועוד. הסדור נערך בידי רבי אהרן הלוי ממיכאלישוק (שערך גם את סדור ”תפילת נהורא”). על בית הדפוס שבסלאוויטא, ומייסדו רבי משה שפירא אב”ד סלאוויטא בית הדפוס היהודי בעיר סלאוויטא (במחוז חמלניצקי, מערב אוקראינה), פעל בשנים תק”נ-תקצ”ז. מייסד בית הדפוס בסלאוויטא היה רב העיר רבי משה שפירא (תקכ”ב-ת”ר), שהיה בנו של הצדיק המפורסם רבי פנחס מקוריץ. כבר מילדותו התגלה אצלו כשרון מיוחד לכתיבת סת”ם, לשרטוט, לגילוף ולחקיקה. אביו הקדוש עודד אותו ללמוד ולהשתלם בכך, כדי שירכוש לו אומנויות אלו. בראשית שנות התק”נ התמנה רבי משה לרבה של סלאוויטא, אך מאחר ולא רצה ליהנות מכתרה של תורה, ייסד את בית דפוסו המפורסם. האותיות בהן השתמשו בבית הדפוס היו מעשה ידיו של רבי משה. מלבד בית הדפוס, נוסדו על ידו בתי מלאכה לייצור נייר, וליציקת והתכת אותיות. חלק גדול מיהודי סלאוויטא התפרנסו בכבוד מעבודתם באחת מן המחלקות של מפעלי בית הדפוס. ספרי סלאוויטא התפרסמו בעולם היהודי בשל יופיים והידורם, בשל רמת הדיוק וטיב הגהתם, וכן בגלל בעליו של בית הדפוס – רבי משה, שהיה נקדש ונערץ אצל גדולי החסידות. רבי משה מסלאוויטא היה ממקורביו של האדמו”ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי. האדמו”ר הזקן כותב עליו: ”המופלג בתורה, ויראת ה' אוצרו, בנן של קדושים”. בספר ”ספורים נוראים” מאת רבי יעקב קיידנר (למברג, תרל”ה) מובא סיפור מופת על סיועו של האדמו”ר הזקן לרבי משה לקבלת רישיון ממשלתי לפתיחת בית הדפוס שלו. דבריהם של גדולי ישראל על בית הדפוס ומהדורות התלמוד גדולי ישראל, מהחסידים ומהמתנגדים, שברוסיה, פולין וליטא, העריכו והוקירו ביותר את רבי משה שפירא ואת מפעלו, וכך כתבו עליו: ”אלמלא הוא ח”ו הי' משתכח התורה מישראל” (רבי אברהם אבלי פאסוועלער במכתבו השני שנדפס בתחילת מסכת עירובין, סלאוויטא תקצ”ו); ”המה העמידו דגל התורה הקדושה במדינתנו ע”י מכבש הדפוס שלהם” (רבי חיים כהן רפפורט אב”ד אוסטרהא, שם); ”הצדיק האמיתי אשר האיר עיני ישראל בכל מקומות מושבותיהם זה יותר מארבעים שנה החל עשות אך טוב לישראל במכבש הדפוס המהודר שלו בכל ספרי קודש גדולים וקטנים, חדשים גם ישנים, בניירות יפים ואותיות מזהירים ככוכבים” (האדמו”ר רבי מרדכי מטשרנוביל, שם); ”... היה העולם שמם מתורה, וגם ספרי קודש, ספרי ש”ס, לא היו נמצאים בעולם כלל, כי אם אצל יחידי סגולה גבירים מפורסמים. ואפילו בבתי המדרש מעיירות גדולות לא נמצא ש”ס שלם... וכשיסד רבינו הקדוש [רבי חיים מוואלוז'ין] את הישיבה [ישיבת וואלוז'ין שנוסדה בשנת תקס”ג], נתבקשו גמרות הרבה, והוצרכו לשלוח לעיירות גדולות ולקבץ גמרות לצורך בני הישיבה. וכראות הרב הגאון דסלאוויטא נשמתו עדן שהש”סין נצרכים בעולם, הדפיס כמה מאות ש”סין גדולים וקטנים, ומחמת שהיו חביבים בעולם נתפזרו בכל העולם” (רבי משה שמואל שמקלר [שפירא] בספרו ”תולדות רבנו חיים מוואלוז'ין”, מהדורת ירושלים תשס”ג, עמ' 26-27).