מכתב יפה מהגאון בעל אבן יקרה ר' בנימין ארי' הכהן ווייס אב"ד טשערנאוויטץ מגדולי תלמידי הרה"ק מזידיטשויב

מכתב יפה מהגאון בעל אבן יקרה ר' בנימין ארי' הכהן ווייס אב"ד טשערנאוויטץ מגדולי תלמידי הרה"ק מזידיטשויב

כולו בכתב ידו וחתימתו מהגאון מטשערנאוויטץ

להר"ר יוסף הכהן שווארטץ בעל וילקט יוסף, ממרחץ דארנא וואטרא תרנ"ט.

הגאון הגדול המפורסם רבי בנימין אריה הכהן ווייס זצ"ל נולד ביום ג' שבט תר"ג לאביו הגאון רבי חיים צבי הכהן זצ"ל אב"ד יאנוב. קיבל לקחה של תורה מפי הרי תרי גיסי הגאונים רבי מרדכי זאב איטינגא זצ"ל ורבי יוסף שאול נאטאנזאהן זצ"ל בעלי 'מפרשי הים', והגאון רבי משולם יששכר הלוי איש הורוויץ זצ"ל אב"ד סטאניסלאב בעל שו"ת 'בר ליואי', ומהם נסמך להוראה.

בשנת תרכ"ד, בהיותו בן תשע עשרה בלבד, נתקבל לאב"ד קניהניטש שבגאליציה, וכיהן שם שמונה שנים. נסע אל הרה"ק מהרי"א מזידיטשוב זי"ע, וראה בספר 'פאר יצחק' (פרק יא אות ה): "שבליל שבת אחד מת אצל אחד משכניו של רבנו (-מזידיטשוב) ילד, ובשביל כך נמנעו הכהנים מלבא לבהמ"ד לתפלת שחרית, שמע רבנו והורה שרשאים הם ליכנס לבהמ"ד, היו אז אצל רבנו כמה רבנים שפקפקו בהוראה זו, מפני שלדעתם היתה עכ"פ שאלת טומאה דרבנן, אבל הרב הגאון ר' בנימין ווייס זצ"ל, מי שהיה אח"כ האבד"ק טשרנוביץ, ששמש אז עדיין ברבנות עיר קניהניטש כששמע שרבינו הורה להתיר, עשה מעשה רב בעצמו בתור כהן, ובא לשלחנו של רבנו לסעודת שחרית, אחרי שבתחילה נמנע גם הוא מלבא. היתה לרבנו קורת רוח ממעשהו זה וכבד אותו בסעודה זו בברכת הזימון, אע"פ שהיו מסובים אז על שלחנו רבנים ישישים ממנו".

אח"כ בשנת תרל"ב, בהיותו בן כ"ט שנים, נתקבל לאב"ד טשערנאוויץ ומדינת בוקאווינא, ומשם הלך שמעו למרחוק, רב פעלים ומקורב למלכות. ונתפרסם כבעל הוראה מובהק והחליף תשובות עם כל גדולי דורו. היה ממש עטרת תפארת הרבנים בבוקאווינא, ועל ידו נסמכו להוראה כמעט כל רבני ודייני המדינה.

נפטר ביום ח' טבת שנת תרע"ג. השאיר אחריו ברכה ספרו שו"ת 'אבן יקרה' שלשה חלקים בעלי משקל ורבי ערך, שבו קנה לו כאחד הגדולים ובעלי סמכא.

ר' יוסף הכהן שווארץ נולד בשנת תרל"ה לאביו הרה"ק בעל בית נפתלי ממאד זצוק"ל.

נסמך לרבנות על ידי הרב משה גרינוולד מחוסט, הרב שלום מרדכי שבדרון מברעזאן.

ר' יוסף שווארץ לא היה אב''ד האנשאוויץ כפי שהוא מתואר פה אלא היה חתן ר' אליעזר חיים דייטש שהיה באותו עת אב''ד האנשאוויץ ולאחר מכן אב''ד באניהאד.

חיבר ספרים רבים, בהם ספרי שו"ת, חידושים ופלפולים, וברובם ספרים קטנים של הספדים ודינים שימושיים. הוא עסק בהוצאה לאור של כתבי אביו, חמיו ואחרים. עיקר עבודתו הספרותית הייתה בעריכת כתב העת התורני "וילקט יוסף" שיצא לאור בהונגריה במשך 20 שנה. במסגרת עבודתו זו בא בכתובים עם רבים מגדולי הדור ושמו נזכר בעשרות ספרי שו"ת.

נפטר בשנת תש"ד.