Bidspirit auction |  שו״ת שער אפרים – זולצבאך,

 שו״ת שער אפרים – זולצבאך, תמ״ח [1688] – מהדורה ראשונה. חתימות עתיקות ספר השו״ת החשוב “שער אפרים”, הכולל ק״ע שאלות ותשובות מאת הגאון רבי אפרים הכהן מווילנא, מן הפוסקים הבולטים בדורו, ידידו של הש״ך וסבו של בעל “חכם צבי”. כבר בני דורו העידו כי רבי אפרים “האיר עיני כל ישראל במשפטיו ובהוראותיו” (לשון ההסכמות). אכן, מן החיבור עולה כי נשאל מכל רחבי העולם היהודי, וספרו התקבל כספר יסוד בספרות השו״ת ונזכר רבות בפוסקים שלאחריו. הספר נדפס על ידי בנו, הגאון רבי אריה יהודה ליב הכהן כ״ץ, המכונה בפי החיד״א “החסיד שבכהונה”. רבי ליב הוסיף למהדורה זו הקדמה חשובה, הגהות רבות משלו לאורך הספר וכן “קונטרס אחרון” בסופו – תוספות שנזכרו אף הן בדברי הפוסקים, כגון בעל שבות יעקב. רבי ליב עלה לירושלים בשנת תמ״ו, ובמשך כשנה שלמה עסק כמעט אך ורק בהכנת הספר לדפוס. בדרכו קיבל הסכמות מיוחדות במינן מרבני ירושלים, חברון וצפת, וכן מן המקובל רבי משה זכות במנטובה ומרבני פראג. המחבר – רבי אפרים הכהן מווילנא (שע״ו בערך – תל״ח), מתלמידי בעל “חלקת מחוקק”, כיהן כדיין בווילנא לצד ידידיו הש״ך, רבי אהרן שמואל קאיידנובר בעל “ברכת הזבח”, ובעל “בית הלל”. בעקבות פרעות חמלניצקי נמלט בשנת תט״ו למדינת מוראביה ושימש כרב בכמה קהילות (בהן מעזריטש גדול ופראג), ולבסוף קבע מושבו בעיר אויבן שבהונגריה, שם נפטר. מצאצאיו נודעו גדולי תורה רבים, ובראשם נכדו רבי צבי אשכנזי – “החכם צבי”, ובנו היעב״ץ. בן המחבר – רבי ליב הכהן כ״ץ (אחר ת״ח – לפני תצ״ב), בן זקוניו של רבי אפרים. למד תורה מאביו יחד עם אחיינו רבי צבי אשכנזי. לאחר עלייתו לירושלים למד אצל רבי משה גלאנטי (המג״ן) והיה מראשי הקהילה האשכנזית בעיר. הוא אף הציע למנות את רבי דוד אופנהיים לנשיא ארץ ישראל. חתום על החרם הירושלמי נגד השבתאים, יחד עם ראש רבני ירושלים רבי אברהם יצחקי. בדף האחרון חתימות בעלים עתיקות וחשובות. זולצבאך, תמ״ח [1688] – מהדורה ראשונה ונדירה. קיד דף. 31.3 ס״מ. מצב כללי טוב. שיקום במספר מקומות; כריכה עתיקה משוקמת, פגומה מעט