Bidspirit auction | ”שיהא פדיון והמתקת הדינים על
”שיהא פדיון והמתקת הדינים על כל ישראל” מכתב נדיר מאד בכתב ידו וחתימתו של השרף הברסלבאי הגה”ק רבי שמואל שפירא - ימי המצור על הרובע אדר א תש”ח - מכתב נדיר מרגש ומלא בלהט חסידי, בכתב ידו וחתימות של הצדיק רבי שמואל שפירא מברסלב זצ”ל. מתאריך: ה ויקהל תש”ח ירושלים עה”ק ת”ו - נכתב מתוך הרובע היהודי המנוצר באותם ימי צר ומצוק בעוד העיר העתיקה נתונה תחת מצור הירדנים. כל ההתחלות הוא מפורים המכתב ממוען אל ידידו ר' מרדכי אלעזר ובמהלכו כותב: ”וכבר ש”ק הבא הוא פר' שקלים וידוע מה שכתוב בלק”ה... על מה שאמר רבינו ז”ל שעכשיו כל ההתחלות הוא מפורים וכתוב שם בלק”ה שההתחלה מפורים אנו מתחילים מפרשת שקלים. אשר על כן בוודאי היינו צריכים להתחיל מחדש לקיים העצות של פורים שהם ויזעק זעקה גדולה ובפרט בעת הזאת היינו צריכים בוודאי להתחזק בתפילה ובהתבודדות ומי יתן שנזכה להתוועד שוב ולחדש כנשר ימינו להתחזק בהעצות הקדושות של רביה”ק...” בהמשך המכתב הוא מזכיר אנשים שונים כמו: מוהר”ר צבי ארי', ר' יצחק אורינשטין, אחי היקר ר' אריה ליב, ר”י מלמד. ומברך בתפילה: ”ויה”ר שנזכה להתראות בקרוב בירושלם עה”ק ת”ו ולראות בישועת ד' בתוך כלל ישראל אכי”ר... (אחרי ברכת מזל”ט לפדיון הבן הוא מקשר:) ויה”ר שיהא פדיון והמתקת הדינים על כל ישראל ונזכה להתראות בקרוב אכי”ר... ד”ש לכל אנ”ש הדו”ש שמאול שפירא”. דף אחד כתוב משני צידיו הצדיק הקדוש רבי שמואל שפירא (תרע”ג - תשמ”ט) בן רבי שלמה יצחק שפירא שמש וספרא דיינא ירושלים. נודע ביותר במסירות נפשו על ”שמירת עיניים” שלו והתבטא על כך לא פעם: ”אל תהי חכם בעיניך – בעניין שמירת העיניים אסור לעשות שום 'חכמות'”. בהיותו בן עשרים, נסתלק אביו לעולמו. בתקופה ההיא זכה רבי שמואל שפירא להתקרב לאורו של רבינו, על ידי רבי ישראל נחמן אנשין, בנו של רבי שמואל מאיר אנשין. הוא דבק בכל עוז ברבינו ובתורתו, ובחודש אלול נסע לראשונה בחייו למירון, שם בילה את רוב החודש בתורה ובתפילה, קימת חצות והתבודדות בהרים שסביבות ציון רשב”י זיע”א. לפני כל שבת, היה רגיל לומר את ה'ליקוטי תפילות' על שבת, וכן לקראת כל חג ומועד, כגון פורים, פסח וכו'. לימים ביקש מאחד מבניו שילקט את כל התפילות לזמני השנה בספר מיוחד, משום שהדבר יביא תועלת מרובה לכלל אנ”ש, וכן עשה. מיום שטעם רבי שמואל שפירא מאורו של רבינו, סלד מפני הכבוד והפרסום כמפני האש ולא אבה בשום אופן שיכבדוהו. תקופה מסוימת החלו אנשים לבוא אליו עם פדיונות כדי שיתפלל בעבורם, לאחר זמן נודע לו מי הפנה אותם אליו, כשפגש בו פרץ בבכי ואמר לו בכאב: ”הרי מאז ומתמיד אנחנו חברים, מדוע אתה עושה לי את זה?!” כיסופיו להשתטח על ציון רבינו הקדוש באומן לא ידעו גבולות; בחצות לילה היה בוכה זמן רב באמירת 'חצות' במילים: ”בשערי ציון נעוף כיונים” ושוב ושוב חזר עליהם בניגון של תחנונים. בפורים אחד, מכר את כל חלק העולם-הבא שלו לרבי שמואל הורביץ, כדי שייתן לו בתמורה 'תיקון הכללי' אחד שאמר בציון רבינו. משמים ראו את כיסופיו העזים וזיכוהו להגיע לציון רבינו עוד בתקופת שלטון הקומוניזם. בשנה האחרונה לחייו זכה להגיע מתוך מסירות-נפש בל תתואר לראש השנה לאומן. בריקודים במוצאי ראש-השנה, קם ממקומו, מתנער באופן מפליא ממחלתו וחולשתו העצומה, ורקד כרבע שעה במעגל מתוך שמחה ואושר אין קץ על שזכה להיות באומן בראש השנה