הגהות מזרחיות חשובות מיוחסות על ברכי יוסף חלק ראשון על או"ח - דפוס ראשון ליוורנו תקל"ד | 1774 ספר ברכי יוסף, "קצת ...

הגהות מזרחיות חשובות מיוחסות על ברכי יוסף חלק ראשון על או"ח - דפוס ראשון ליוורנו תקל"ד | 1774 ספר ברכי יוסף, "קצת חידושי דינים ופלפלת כל שהוא על קצת שלחן ערוך ד’ טורים" חלק ראשון על אורח חיים ובסופו שיורי ברכה. חיבוריו של רבינו חיים יוסף דוד אזולאי "החיד"א" זי"ע.

מהדורה ראשונה שנדפסה עוד בחיי רבינו המחבר - ליוורנו תקל"ד | 1774.

מפרט: רך דף, בעותק זה חסר שער. מצב כללי טוב-  

הגהות לחכם תוניסאי

בגוף הספר מופעות הגהות מזרחיות חשובות ומשמעותיות בשולי הגיליון. שלוש מהם בכתב ידו של המקובל רבי שלום שמעוני (ראה להלן) אחת מהם הוא פותח עם שמו: "אני שלום וכי אדבר" ואחרת מסתיימת בחתימתו הקבועה: "ש"ש אנוכי" שזה ר"ת שמו שלום שמעוני. את כתב היד אישר הרב שמעון שוורץ.

בנוסף הגהה אחת בכתב אחר אשר יתכן כי היא כתב ידו של רבינו המחבר  מרן החיד״א  

ושתי הגהות בכתב שלישי אחת מהם חתומה: "לומברזו".

הצדיק המקובל חכם שלום שמעוני (תקמ"ג - תרכ"ד) מגדולי רבני תוניס. ממלא מקום אביו רבי אליהו ברבנות גפצא ואגפיה וכל מחוז עיר התמרים. נודע כקדוש ופרוש ובעל מופת. למד בחבורה אצל רבי משה שלום בעל "ישמח משה" יחד יחד עם הרב ישועה בסיס. שימש גם כרופא מובהק מטעם הממשלה ואת אחיו היהודיים ריפא בחינם. אף בקבלה מעשית לא טמן ידו והיה כותב קמיעות בקדושה וטהרה ובכוונות עצומות ונודעו לסגולה יקרה עד כי מדבריו לא נפל ארצה.

תשובותיו הלכה נדפסו בספר "גנזי שלום" ו"דברי שלום" - כמין פתיחה לעשרת הדברות בערבית.

אף בפטירתו קידש שם שמים ברבים: אחר קבורתו באו שלושה ערלים מהכפר הסמוך לפתוח את קברו בחשבם שכל ממונו נקבר עמו היות ולא השאיר בנים. לפתע הוא הוציא ידו וגירש אותם מעם פניו, האחד נשברו עצמותיו והשני הפך לסומא ואילו השלישי נעלם כלא היה, ולא רק זאת אלא אף בכפר ממנו יצאו החלו אסונות לפקדם ומתים רבים עד כי באו לבקש מחילה מהרבנים ופסק הנגף והיה זה קידוש ה' עצום למרחקים (מלכי תרשיש עמ' רמא-רמב).