הקדשת המחבר המקובל רבי יצחק פרחי על ספריו מבכורי הדפוס העברי בירושלים - דפוס ראשון תר"ב

הקדשת המחבר המקובל רבי יצחק פרחי על ספריו מבכורי הדפוס העברי בירושלים - דפוס ראשון תר"ב

כרך עם שני חיבוריו היקרים של חכם יצחק פרחי מירושלים זצוק"ל. מהדורות ראשונות בבית דפוסו של רבי ישראל בק ומהספרים העבריים הראשונים שנדפסו בירושלים. (שושנה הלוי, מס' 7 ומס' 8)

1. ספר מתוק מדבש, דברי מוסר  - ירושלים תר"ב. (ראה להלן אודות החיבור).

2. ספר טוב ירושלים, עוסק במעלות הארץ הקדושה ותקנת יושביה. - ירושלים תר"ב. הספר מכיל פרטים רבים על מצב מוסדות החסד בירושלים בתקופתו, ומתוכו ניתן לקבל הצצה אל התקופה ואל ארבעת המוסדות העיקריים שתמכו כלכלית באנשי היישוב הישן.

מאן גברא רבא מסהיד עליה

מתוך כל חיבוריו הרבים של המחבר ספרו "מתוק מדבש" התחבב במיוחד בכל תפוצות ישראל, ומני אז נדפס בלמעלה מעשר מהדורות עוד בתוך המאה ה-19. בין היתר בדפוסים נחשבים כמו: זולקווא, ז'יטומיר, וילנא, וורשא, לובלין ולבוב. חשוב לציין את החשיבות שייחסו גדולי החסידות לחיבור 'מתוק מדבש' - בשנת תרצ"ו יצאה מהדורה נוספת במיכאלאווצע ובה הסכמה מאת הרה"ק רבי אברהם שלום מסטראפקוב בנו של הרה"ק משינאווא בן מרן ה"דברי חיים" מצאנו זיע"א, וכך כתב שם: "ושמעתי שהרב הקדוש מה"ו אשר מראפשיטץ ז"ל היה לו זה הספר מונח בהכיס שהיו הטלית ותפילין שלו מונחים ואיני זוכר ממי שמעתי ואפשר מאאמו"ר זצ"ל. גם לאאמו"ר זצ"ל היה לו זה הספר ועל גליון ספר מתוק מדבש של אאמו"ר היה נכתב הג"ה מאאמו"ר זצ"ל בענין משה רבינו ע"ה…".

בדפים האחרונים הועתקו תקנות והסכמות בלאדינו שנשמטו מ"ספר התקנות והסכמות" שנדפס באותה תקופה בירושלים.

הקדשת המחבר

בדף המגן הקדמי מופיעה הקדשה בכתב-ידו של רבינו המחבר אל הגביר רבי עקיבא לעהרן מאמשטרדם: "מתנה מאתי המחבר להגביר הרב הנגיד כמה"ר עקיבא לעהרן נ"י בעוב"י [בעיר ואם בישראל] המאסטרדאם[!]".

איש האשכולות

רבי יצחק פרחי (מכונה "המגיד הירושלמי" תקמ"ב – תרי"ג) היה חזן/בעל תפלה ודרשן מפורסם, שימש כשד"ר נאמן ואיש ציבור ירושלמי. יליד צפת, מרבני ועסקני ירושלים הנודעים במאה ה-19, ומחבר ספרים רבים בעברית ובלאדינו. שימש גם כחבר בבית הדין של הרב חיים אברהם גאגין.

את מסעותיו ערך בעיקר לטורקיה ומדינות הבלקן. בירושלים נמנה עם עסקני העדה הספרדית, והודות לפעילותו נוסדו בעיר גופין שונים לרווחת היישוב, בהן ישיבת "חיי עולם", שאף עמד בראשה, מוסד זה דאג בין היתר להיטיב את מצבו הכלכלי של הנוער היהודי בעיר. עסק רבות בענייני צדקה, נמנה עם מנהלי ישיבת 'תפארת ישראל', ובמשך שנים רבות שימש כחזן בקהילת יוצאי איסטנבול בעיר.

משכין שלום

הודות לדרשותיו בהן שילב תוכחה ומוסר, נודע בכינוי "המגיד הירושלמי". מעמדו בירושלים סייע לו ליישב סכסוכים בקהילות השונות בעיר, ובין היתר חתם על כתב פשרה בין כוללות העדה הספרדית לישיבת המקובלים בית אל בשנת תר"ד.

מפרט: [1], ב-מו דף; [2], טז, [4], יז-כ, [2] דף. כל אחד משני הדפים האחרונים עשוי משני דפים שהודבקו זה לזה (הדבר נעשה במקור, אולי כדי להסתיר שיבוש בהדפסה). 14.5 ס"מ. מצב מצוין .  כריכה מקורית בלויה, מחופה נייר צבעוני, עם שדרת עור.