מכתב נרגש אל רבינו יואל מסאטמר בכתב ידו וחתימתו של המקובל הירושלמי רבי יוסף לייב זוסמן - חשון תשכ"ו

מכתב נרגש אל רבינו יואל מסאטמר בכתב ידו וחתימתו של המקובל הירושלמי רבי יוסף לייב זוסמן - חשון תשכ"ו

מכתב מעניין בכתב ידו וחתימתו של המקבול הירושלמי רבי יוסף לייב זוסמאן אל הגה"ק רבי יואל מסאטמר זי"ע. מתאריך: יום ב' לחודש חשון תשכ"ו.

חתן צורבא מרבנן!

תוכן המכתב עוסק בבקשה לתמיכה בהרב הגאון הצדיק... אשר קיבל על עצמו להשיא את בנו..... מטעמי צנעת הפרט לא כתבנו את השמות אך מדובר בת"ח מפורסם אשר כבר בבחרותו חיבר ספר. "...ומעומק לבי הנרגש והתועה הנני מבקש מהוד כ"ק מרן שליט"א נא ונא לחוס ולרחם על גאון וצדיק כמוהו אשר מעטים דוגמתו".

ברכה והזכרה!

בסופו מברך את רבינו מסאטמר ומשלב את ברכת התמרים המשפחתית: "והשי"ת יברך את כ"ק אדמו"ר מרן הרב שליט"א באריכות ימים ושנים וכל טוב ויקוים בו צדיק כתמר יפרח כארז בלבנות ישגה שתולים בבית ה' בחצרות א' יפריחו עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו הצעיר באלפי ישראל יוסף ליב בן חיה שאשא זוסמאן".

כפי המובא ציין הכותב את שם אמו כקוויטל לישועה והזכרה אצל צדיקים.

המקובל הירושלמי הרה"ק יוסף ליב זוסמן (תרפ"ג - תש"ס) היה דבוק בקבלת הגר"א. תלמידו המובהק של הרב חרל"פ ואף ערך את ספרו "מי מרום", ומשומעי לקחו ומעריציו הגדולים של הראי"ה קוק. למד בישיבת עץ חיים, וכתב בתקופה זו מאמרים בהלכה. כמו כן, החל ללמוד קבלה ישיבת המקובלים שער השמים, ואף העביר בה בהמשך שיעורים בקבלה.

במשך שנים, נהג להעביר שיחה על פרשת השבוע בליל שבת לתלמידי ישיבת מרכז הרב וישיבת עטרת כהנים, אליהם היה מקושר מאד. בשיחה זו היה מבאר את הפרשה על פי הקבלה.

ספירת העומר הייתה עורכת אצלו דקות ארוכות ובתפילותיו הרבות בכותל המערבי היו רבים נעמדים לשמוע את ברכתו והשתפכות נפשו. 

אף שצידד בציונות ובמדינת ישראל רבנים ואדמו"רים מכל החוגים העריכו אותו וכיבדוהו, והיו מגיעים אליו להתייעצות, לימוד וקבלת ברכה.

ממכתב זה נכר שגם ההיפך התרחש והוא עצמו רחש הערכה למתנגדי הציונות כמו רבינו הק' מסאטמר.

בתחתית המכתב מספר שורות בכתב ידו וחתימתו של העסקן הירושלמי הנודע רבי יוסף שיינברגר וגם הוא מנצל את ההזדמנות להיזכר אצל צדיק וחותם את שמו עם שם אמו : "יוסף בן... יהודית".