מגילת איבה להתוס' יו"ט - הדפוס הראשון האמיתי – לעמברג תקצ"ז | 1837.

מגילת איבה להתוס' יו"ט - הדפוס הראשון האמיתי – לעמברג תקצ"ז | 1837.

ספר "מגילת איבה" חיבורו ההירואי של הגאון הגדול בדורו רבינו יו"ט ליפמן העליר המוכר ע"ש חיבורו "תוספות יום טוב" על המשניות, תלמידו הגדול של המהר"ל מפראג.

יסורי הצדיקים

המגילה מגוללת את כל פרשת מאסרו הטראגי ומסכת הרדיפות שעבר עד כדי סכנת נפשות, בימי שבתו על כס רבנות פראג עד אשר ברח ועלה בהמשך על כס רבנות קראקא רבתי. את המגילה קרא על שם ר"ת הפסוק הראשון במגילת איכה " איכה ישבה בדד  העיר". את המגילה ציווה לצאצאיו לקראה עד עולם בראש חודש שמרבין בו שמחה ולעשותו ליו"ט בהודיה לבורא עולם על חסדיו הגדולים אשר הפליא עמו".

תגלית?

מהדורה ראשונה - דפוס גרוישמאן - לעמבערג תקצ"ז | 1837. המהדורה שלפנינו נחשבת כתגלית היות ותמיד החשיבו את מהדורת ברעסלוי שנדפסה באותה שנה כהמהדורה הראשונה. אך למעשה התוכן אינו זהה וזו שלפנינו נחשבת למוסמכת יותר.  בשער: "הובא לבית הדפוס ע"י... שמואל מרדכי מתושבי עיר ק"פ אשר העתיק מהחברת מגילת איבה בקרית קראקא אות באות מהעתקה מגוף הכתב יד של הגאון".  (אודות חשיבותה של מהדורה זו ראה במבוא מאת הרב יעקב ורשנר למהדורת תשנ"ט, אשר בחר להדפיס כפי הנוסח במהדורה שלפנינו).

שוכני עפר

בדף אחרון: "העתקה שמות הצדיקים מהנרשמים בלוח בקרית קראקא בחצר מות בית הכנסת על בהכ"נ של הגאון רמ"א זצלל"ה אות באות וז"ל: זכרון לדור אחרון הבאים לשתטח על אדמת קודש הלזה של הגאונים הקדמונים יסודי עולם השוכנים בחצר מות פה קראקא זכותם יעמוד להתפלל על קברם", אחר זאת מופיעה הרשימה הנכבדה של אחד מבתי העלמין הידועים והוותיקים באירופה העתיקה ובו מגדולי הדורות.

מפרט: י דף.

נדפס עמו: אורחות חיים להרא"ש – לעמבערג תקצ"ז | 1837  בסופו: "למעלת הזכרת התשובה"  יז דף.  החיבור הנוסף כאן מוזכר כבר בשער למגילת איבה."אורחות חיים".

החיבורים נפרדו כאן לשני כרכים בכריכות חדשות מוטבעות, נקבי עש בעיקר בשוליים, כתמים.  מצב כללי טוב