Bidspirit auction | חתימת ידו של הגה”ק רבי


חתימת ידו של הגה”ק רבי ”ההתעוררות תשובה” מערלוי: שו”ת צמח צדק הקדמון - דפוס ראשון אמשטרדם תל”ה - שו”ת צמח צדק, תשובות בהלכה מאת הגאון רבי מנחם מענדל קרוכמל אבד”ק ניקלשפורג (ניקלשבורג) זצ”ל (חי ופעל במאה ה-15, חיבר פי צדיק - דרשות על התורה, וזמר נאה לכבוד התורה), מכונה בעולם ההלכה בשם: ”צמח צדק הקדמון”. מהדורה ראשונה של החיבור החשוב, יצא לאור ע”י בנו רבי אריה יהודה ליב - אמשטרדם תל”ה | 1675. בעותק זה חסרים חמשת הדפים הראשונים ושלושת הדפים האחרונים. במקומן נכרכו דפים משלימים מתוך המהדורה השנייה של הספר שנדפסה באמשטרדם [או פיורדא] - תקכ”ו | 1766 כולל השער. בספרייה הלאומית שוכן באוסף נדירים. מפרט: [1], קצו דף.  מצב כללי טוב כריכה ישנה  ייחוס מפואר! בדף הראשון מתנוססת חתימה: ”שמעון סופר”, וחתימה משולבת עברית ולועזית עם השם: ”שמעון [Schreib[er” בפורזץ וכן רישומים נוספים, המעידים כי עותק זה היה בבעלותו של הגה”ק רבי שמעון סופר (תר”י - תש”ד) נכדו של רבינו ה”חתם סופר” ובנו של הגה”ק ה”כתב סופר” מפרשבורג. ומוכר בכינוי ”ההתעוררות תשובה” על שם ספר השו”ת שלו בן ארבעה חלקים. כמו אבותיו הקדושנים גם הוא שימש במקביל כרב וכראש ישיבה והיה ממנהיגיה של יהדות הונגריה במאה ה-20. נספה בשואה עם בני קהילתו ומשפחתו. על שולחן חמיו בשנת תר”ל התחתן עם מרת אסתר בת הנגיד רבי יצחק פריד מקהילת קליינווארדיין בהונגריה. שם למד תורה בתמיכת חותנו, כמנהג הימים ההם. שנתיים לאחר נישואיו נפטרה אשתו, והוא נותר לבדו מטופל בבת יחידה. בתקופה קצרה זו קיבל את העותק מידי חותנו הדגול כפי שנוכיח לקמן. לאחר מכן נישא עוד פעמיים ושימש ברבנות ערים שונות עד לשנת  תרמ”א אז נבחר לכהן כרב העיר ערלוי שבהונגריה, שם כיהן כרב במשך שישים וארבע שנים ועל שמה נתפרסם. בנוסף עמד בראש ישיבה גדולה בעיר, שאליה הגיעו תלמידים רבים מכל רחבי הונגריה ומחוצה לה. בענוותנותו הרבה הוציא את ספריו ”התעוררות תשובה”  בעלום שמו, ובכל עמוד היה כתוב בראשו ”אין לסמוך על הוראה זו כלל (עי' בהקדמה)”. בהקדמה הוא מסביר שהוא כתב את דבריו לעיון בלבד ולא שיסמכו עליו למעשה. כמו כן כתב ספר ”שיר מעון” על התורה. רבינו האריך ימים ובזמן שואת יהדות הונגריה, נשלח, והוא בן תשעים וחמש, למחנה ההשמדה אושוויץ, יחד עם בני קהילתו ומשפחתו, שם נספה בכ”א בסיוון תש”ד הי”ד. בדף הפורזץ רישום בעלות המעיר כי העותק היה כבר בבעלותו של חותנו הראשון של רבינו (וככל הנראה הוא אשר העניק לו אותו במתנה) שהיה בין הראשונים לזהות את גדולתו של האברך הצעיר ואת היהלום שהוגש לפתחו ותמך בו בהרחבה למען יוכל לשבת במנוחה על התורה ועל העבודה: ”זה הספר שייך לה”ה הנגיד והקצין המופלא ומופלג בתורה וביראה אי”א כש”ת מו”ה יצחק פריעד. היום יום ה פ' בשלח תרכ”ט לפ”ק”. חתימות נוספות אשר לא נבדקו לעומק: ” חנני השי”ת בזה פה קוו”ד [קליינווארדיין‎] תרכ”ט הק' יעקב צימערמאן...”. ”הק' שמואל פערלשטיין פפ”ק קליינווארדיין יע”א‎”. ”הק' דוד גאלדשטין”. בגוף הספר מספר הגהות ארוכות בכתיבה אשכנזית עתיקה.