ספר תשואות חן מהרה"ק רבי גדליה מליניץ, לאשצוב, אחר תקע"ו. עותק הגה"צ רבי משה ניישלאס אב"ד סקווירא !

ספר תשואות חן מהרה"ק רבי גדליה מליניץ, לאשצוב, אחר תקע"ו. עותק הגה"צ רבי משה ניישלאס אב"ד סקווירא !

מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מהדורה שניה.

עותק מיוחס ! בדף הפורזץ חותמת של הגה"צ רבי משה ניישלאס אב"ד סקווירא.

המחבר, רבי גדליהו מליניץ (תצ"ח-תקס"ד), "אור תורתו הופיע בק"ק מרופאליא ובק"ק אוסטריפאליא, ולסוף ימיו תקע אהלו אוהל של תורה בק"ק ליניץ" (מתוך נוסח השער). זכה להסתופף בצעירותו אצל הבעש"ט מספר פעמים, ואף מביא בספרו מדברי תורתו של הבעש"ט ששמע מפיו. היה תלמידו המובהק של רבי אריה ליב ה"מוכיח" מפולנאה, בעל "קול אריה" (מגדולי תלמידי הבעש"ט), וכן קיבל מתורתם של כמה מגדולי תלמידי הבעש"ט. בספר שלפנינו מובאים דברי תורה רבים ששמע מפיהם. המחבר היה ממעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט, והוא אחד מהמקורות החשובים ביותר של הספר "שבחי הבעש"ט" (מחברו מרבה להביא דברים שקיבל מרבי גדליהו). מסופר שהבעש"ט עצמו "כיבדו מאד, אם כי היה רך בשנים כבן שמונה עשרה או עשרים שנה, עם כל זה חלק לו הבעש"ט כבוד גדול כאחד מתלמידיו הגדולים" 

רבי משה ניישלאס: היה פוסק, ורב העיר סרדהאלי בסלובקיה, ושיכון סקווירא בארצות הברית. נולד בי"א באלול תרע"א לרבי יעקב ולאה ניישלאס. למד בישיבת פרשבורג אצל רבי עקיבא סופר ואצל רבי אשר אנשיל כץ, שימש את רבי שלמה זלמן ערנרייך ורבי יונתן שטייף והוסמך על ידם לרבנות.

בשנת תרצ"א נשא את רבקה בת הרב ירמיה דושינסקיא מפרעשבורג ונולדו לו ממנה שני בנים. לפרנסתו פתח חנות למוצרי תפירה ובדים.

היה מחסידי רבי ישכר דוב מבעלזא ורבי שלום אליעזר מראצפערט אליו היה שולח כל שבוע דגים לשבת והבטיחו שבשכר זה יעלה לגדולה

בשנות השואה נהרגו אשתו ושני בניו והוא נלקח למחנות העבודה (ה"מונקא-טאבור"), והבריח לשם טלית ותפילין ומסר נפשו להניחם בכל יום.

אחרי השחרור נשא את אחות אשתו מרת יטל שהתאלמנה מבעלה, וחזר לסרדהאלי, שם פתח ישיבה עם כשמונים תלמידים. בהמשך נתמנה לרב העיר והתיר הרבה עגונות והשיא יתומים ויתומות.

בסוף שנת תש"ו כשהקומוניסטים השתלטו על הונגריה עבר עם ישיבתו לפראג, שם פעל להשיג להם ויזות להגירה לארצות הברית. בחנוכה תש"ח הגיעו לארצות הברית וקבע את ישיבתו בעיירה וודמיר בלונג איילנד - ניו יורק. בארה"ב היה לחסידו של רבי יעקב יוסף מסקווירא ולאחר פטירתו ביום ב' ניסן תשכ"ח נהיה לחסידו של רבי דוד מסקווירא.

בשנת תשי"ז כשהאדמו"ר מסקווירא יסד את העיירה שיכון סקווירא נקרא לשמש כרב השיכון, ובהמשך היה רב הפוסק של כל המחוז הכולל גם את העיר מונסי. כמו כן רבנים רבים למדו אצלו מפסקיו והוראותיו בהלכה.

בסוף ימיו פעל רבות לבניית מקוה גדול בעיר מונסי, למטרה זו הבטיח ישועות לתורמים. לאחר פטירתו נקרא על שמו "מקוה באר משה".

בכ"ז באדר תשנ"ד חלה ונחלש, וגם אז לא פסק מהתמדתו וגם בבית החולים היה שוכב עם ספר בידו. בלילה האחרון לחייו כ"ז באדר א' תשנ"ז למד את כל מסכת מקוואות וכשסיים את המסכת נפטר, נקבר בבית העלמין בשיכון סקווירא.   

[4], כד, כז-לח דף. חסר 2 דפים לה-לו. נייר כחלחל. מצב בינוני-טוב. כתמים.  כריכה ישנה.