Bidspirit auction | קרית ארבע, מאת רבי יצחק

קרית ארבע, מאת רבי יצחק עקריש. ירושלם, תרל”ו (1876) קרית ארבע ל”ב דרשות, שאלות ותשובות, ליקוטים - הגהות על שו”ת מהרי”ט ומחנה אפרים, מאת רבי יצחק בן רבי אברהם עקריש. ירושלים, תרל”ז 1876.  [2], קצו דף.  כריכה חדשה.  הרב יצחק אקריש (ה'תקע”ח (1818), טורקיה - כ”ח באלול ה'תרמ”ו (28 בספטמבר 1886) ירושלים), היה מהרבנים החשובים, ראש ישיבה, דיין ופוסק, בעיר קושטא שבטורקיה. ובסוף ימיו בחברון. חכם יצחק אקריש נולד לאביו ר' אברהם בשנת תקע”ח (1818) בקושטא.   את תורתו למד ולימד בישיבת הנגיד אברהם פואה בקושטא. שם גדל בתורה וביראה, והעמיד תלמידים הרבה. היה פוסק הלכה מהחשובים בדור, ותשובותיו משנת תר”ב (1842) עד תרל”ב (1872) יצאו לאור בספרינו 'קרית ארבע'. בישיבתו לימד כראש מתיבתא, משנת תרי”ב (1852), הרה”ק רבי שלמה אליעזר אלפנדרי.  בשנת תרי”ח (1858) נוסד בית ספר יהודי, בו נלמדו שפות ומקצת לימודי חול ומלאכה ע”י הבנקאי היהודי אברהם די קמונדו, שהיה בעל השפעה רבה בחצר הסולטאן. חכם יצחק אקריש וחכם שלמה קמחי בעל ה'ימי שלמה' נאבקו כנגד פתיחת בית הספר, והחרימו את מי ששלח את ילדיו לבית הספר. זאת כנגד דעתו של החכם באשי משה הכהן, וראשי הקהילה, שתמכו בפתיחת בית הספר. בשיא המאבק, קם חכם יצחק אקריש, התפרץ לארמונו של די קומונדו, והכריז על נידויו בתקיעת שופרות. החכם באשי, הורה על מעצרו ליום אחד, בתנאים נוחים. אלא שמעצרו נעשה בביזיון, והוא הובל בכבלים, והוכנס לכלא עם פושעים. המעשה גרם זעזוע בקהילה היהודית, ביום שישי שלאחר המקרה יצאו כארבעים אלף מיהודי קושטא לתפילת מחאה על מסלול הגעתו של הסולטאן עבד אל-עזיז למסגד אל איוב, וביקשו את שחרורו. הסולטאן נעתר לבקשתם, וחכם יצחק אקריש נישא על כפיים לביתו. המאבק בין סיעתו של חכם יצחק אקריש לחכם באשי משה הכהן הלך והתעצם, גם לאחר מותו של החכם באשי, ומינויו של חכם יעקב אביגדור. בשנת תרכ”ב (1862) בהתערבות הממשלה העות'מאנית, נקראו לקושטא בית דין של חכמים, ובתוכם החכם באשי של איזמיר רבי חיים פלאג'י והחכם באשי של אדרינופול רבי יקיר גירון. חכם יקיר גירון מונה לחכם באשי של קושטא, ובית הדין התיר פתיחת בית הספר בתנאים מסוימים. חכם יצחק אקריש שהמשיך להחזיק בדעתו, נאלץ לעזוב את קושטא. לבסוף זכה ועלה לארץ ישראל בשנת תרל”ד (1874), והתיישב בעיר חברון. רבי יצחק אקריש נפטר, מדוכה בייסורים, ביום כ”ח אלול תרמ”ו (1886), ונטמן בהר הזיתים. חיבורו 'קרית ארבע' - דרושים, חידושים ותשובות, יצא לאור בירושלים בשנת תרל”ו (1876) ירושלים תרל”ו מצב טוב בינוני נייר יבש כריכה חדשה