25 birenbom st bne brak, Israele
עמלת המכירה 20% . + מע"מ
שימו לב לא ניתן לבטל הצעה לאחר הגשתה!
L'asta è terminata
|
LOTTO 29:
חסידות. ספר סגולה ושמירה. ספר "אור הגנוז" "וזאת ליהודה" - מהדורה ראשונה. לעמבערג תרכ"ו(1866).
dettagli...
|
|
|
Venduto per: $850 (₪3 077)
₪3 077
Prezzo iniziale:
$
700
Prezzo stimato :
$1 000 - $1 500
Commissione per la casa d'aste: 20%
Altri dettagli
IVA: 17%
Solo su commissione
Gli utenti stranieri potrebbero essere esentati dal pagamento delle tasse, secondo il regime fiscale vigente.
|
חסידות. ספר סגולה ושמירה. ספר "אור הגנוז" "וזאת ליהודה" - מהדורה ראשונה. לעמבערג תרכ"ו(1866).
ספר "אור הגנוז" - חידושים על התורה בדרך רמז וסוד, חסידות וקבלה, עם חלק שני - ספר "וזאת ליהודה" - חידושים על המשניות "בדרך רמז וסוד רזין עילאין", מאת רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי. למברג [לבוב], תרכ"ו 1866. "מהדורה ראשונה". חלק א': [1], יב; פד דף; חלק ב' (שער נפרד): לג דף. סטפנסקי חסידות, מס' 21.
בעותק שלפנינו שרד דף מעטפת בצבע צהוב בסוף הספר עם מסגרת מעוטרת ועיטור באמצע הדף. שאינו נמצא ברוב ככל העותקים האחרים! [שער המעטפת לא שרד].
השתלשלות הדפסת הספר: בתחילה רצה נכד רבינו ושמו ר' רפאל להוציאו לאור והיה תח"י חיבור על כל התנ"ך, וקיבל את הסכמתו הנדירה של המגיד מטשערנאביל בשנת תקצ"ד, אך לא אסתייע מילתא ולא נדפס.
לאחמ"כ בשנת תרכ"ו קם נכדו החסיד המופלג רבי שלמה מלאדמיר מעיה"ק טבריה נכד רבינו ונכד רבי שלמה קארלינער [היה נכד לרבי משה מלודמיר בן הרש"ק וחתן בזו"ר רבינו בעל האור הגנוז] שלאחר שהותו בארץ ישראל ערך 22 שנה ומצב פרנסתו ומצב בני ביתו היתה קשה ומחמת כן נסע בחזרה לחו"ל – מזרח אירופה ואז נתוודע לו מכת"י זקנו, אך לא נשאר רק חיבורו עה"ת ומשניות בלבד אז אמץ כגבר חלציו להוציאו לאור, והציע הדבר בפני צדיקי הדור "ובפרט כבוד קדושת אדומו"ר הרב הצדיק איש אלוקים קדוש ונורא הוא וכו' מו"ה אהרן נ"י מקארלין"-[הוא ניהו בעל ה'בית אהרן' מקארלין (השני)]. וחזקו עליו דבריהם הק' להדפיס ולהפיץ הספר. והצדיקים נתנו הסכמתם בכתב כדלהלן. [מעניין שהרה"ק ה'בית אהרן' מקארלין הנו היחידי שלא בא בהסכמה בכתובים, והוא זה שדחף את כל ענין ההדפסה. וכנראה טעמו ונימוקו עמו שלא נמצא אף הסכמה ממנו על ספר כלשהו. אך לא כן הרה"ק ה'צמח צדיק' מלויבאוויטש, ראה להלן, וכנראה בגלל שרבינו ה'אור הגנוז' היה 'המסכים' לספר ה'תניא' של זקנו, ולכן חרג ממנהגו].
סגולת הספר והסכמות גדולי צדיקי החסידות. בהסכמת רבי מרדכי מטשרנוביל ("המגיד מטשרנוביל") כותב על הסגולה והשמירה שיש בהחזקת הספר שלפנינו: "ויקנה כל אחד לעצמו הספר הקדוש הזה לזכות ולשמירה מעולה לו ולזרעו לדורותם". בניו הקדושים - רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטולנא - המסכימים אף הם על הספר, חוזרים בהסכמותיהם על עניין הסגולה לשמירה שכתב אביהם, וכותבים: "והנה נאמן עלינו דברי אאמו"ר ז"ל הק' זיע"א אשר ספרי קודש הללו יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם..."; "...נאמנים עלי דברי אבא מרן קדישא כבוד אדמו"ר זצוקללה"ה, כאשר המה בכתובים... כי הספרי קודש ההמה יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם לו ולזרעו לדורותם". גם בהקדמת המו"ל נכד המחבר כותב כי "צדיקי הדור כתבו שהחבור הלז הוא שמירה וברכה בבית...". כמו"כ הסכמתו של נכד המגיד מטשערנאביל רבי יעקב יצחק מאקארוב שמרוב ענוותנותו לא ראה את עצמו כמסכים על הספר וכתב רק בגודל יראתו שיקח את הספר שזקינו הק' כתב הסכמתו עליו.
כן מופיע בו הסכמתו היחידה! של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מליובאוויטש בעל "צמח צדק" שכותב "ואף שאין דרכי מעולם בכך ליתן הסכמה להדפסה, עכ"ז באתי בחתימת ידי.. כי קדש הם".
הסכמתו של רבי חיים מצאנז גם מענינת וכותב בזה"ל: "ולאשר איזה פעמים אשר זייפו בשמי וכתבו דברים אשר לא צויתי ולא עלתה על לבי, מנעתי מליתן הסכמה, אך יען אני מכיר וכו'.. ובגוף החיבור היקר הזה אין צריך הסכמה, כי מי לא ידע גודל קדושתו ועוצם חריפותו של המחבר הקדוש הזה". כן מופיע הסכמת הרה"ק ה'חידושי הרי"ם מגור זצ"ל.
הספר כולל: הקדמת ר' שלמה מלודמיר מטבריה, התנצלות המסייע להדפסה ר' משה הכהן מקוז'ניץ נכד רבינו והמגיד מקוז'ניץ, הקדמה רבינו רבי יהודה לייב הכהן, דרוש לאור הגנוז, חסידות וקבלה עם צירופי שמות הק' על התורה, [כמה שורות שכתב בן רבינו רבי יוסף], חלק מהספד על הגאון בעל ה'עטרת צבי' על יו"ד, 2 עמודים חד"ת על נביא יהושע. כל פרשה גומרת עם ראשי תיבות של השמות הקדושים. שער שני "וזאת ליהודה" על משניות בדרך רמז וסוד רזין עילאין.
גודל 22/16 ס"מ. גב הכריכה מעור, מקורית?. כריכה מנותקת. נקבי עש ברובו ככולו של הספר גם בחלק מהכריכה. כתמים. מצב טוב/טוב מאוד.
רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי. (נפטר תקס"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' לג-לד), נולד לאביו רבי יוסף גרשון. תלמיד המגיד הקדוש ממעזריטש. לפי מקור אחד היה קודם לכן מתלמידי הגר"א מווילנא. לפי המסופר, היה מארבעת התלמידים שהיו עם המגיד בעת פטירתו (יחד עם רבי אברהם המלאך, בעל התניא ורבי זושא מאניפולי), וברגעים האחרונים לפני פטירתו אמר עליו המגיד: "גם אתה תהיה במחיצתי - כי שפתי כהן ישמרו דעת, ואני מעולם הדעת...". נקבר באניפולי לצד רבו, המגיד ממזריטש. היה חותנו של ה'באר משה' מקוז'ניץ. ושל רבי משה מלודמיר – אולעבסק בנו של רבי שלמה קארלינער. היה מהשניים שאליהם פנה רבי שניאור זלמן מלאדי שיסכימו על ספר ה"תניא" (השני היה חברו רבי זושא מאניפולי). הבעל התניא אמר עליו: "לשלושה יש לי אהבת נפש: לר' זושא, לר' נחום, ולר' לייב הכהן.
ספר "אור הגנוז" - חידושים על התורה בדרך רמז וסוד, חסידות וקבלה, עם חלק שני - ספר "וזאת ליהודה" - חידושים על המשניות "בדרך רמז וסוד רזין עילאין", מאת רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי. למברג [לבוב], תרכ"ו 1866. "מהדורה ראשונה". חלק א': [1], יב; פד דף; חלק ב' (שער נפרד): לג דף. סטפנסקי חסידות, מס' 21.
בעותק שלפנינו שרד דף מעטפת בצבע צהוב בסוף הספר עם מסגרת מעוטרת ועיטור באמצע הדף. שאינו נמצא ברוב ככל העותקים האחרים! [שער המעטפת לא שרד].
השתלשלות הדפסת הספר: בתחילה רצה נכד רבינו ושמו ר' רפאל להוציאו לאור והיה תח"י חיבור על כל התנ"ך, וקיבל את הסכמתו הנדירה של המגיד מטשערנאביל בשנת תקצ"ד, אך לא אסתייע מילתא ולא נדפס.
לאחמ"כ בשנת תרכ"ו קם נכדו החסיד המופלג רבי שלמה מלאדמיר מעיה"ק טבריה נכד רבינו ונכד רבי שלמה קארלינער [היה נכד לרבי משה מלודמיר בן הרש"ק וחתן בזו"ר רבינו בעל האור הגנוז] שלאחר שהותו בארץ ישראל ערך 22 שנה ומצב פרנסתו ומצב בני ביתו היתה קשה ומחמת כן נסע בחזרה לחו"ל – מזרח אירופה ואז נתוודע לו מכת"י זקנו, אך לא נשאר רק חיבורו עה"ת ומשניות בלבד אז אמץ כגבר חלציו להוציאו לאור, והציע הדבר בפני צדיקי הדור "ובפרט כבוד קדושת אדומו"ר הרב הצדיק איש אלוקים קדוש ונורא הוא וכו' מו"ה אהרן נ"י מקארלין"-[הוא ניהו בעל ה'בית אהרן' מקארלין (השני)]. וחזקו עליו דבריהם הק' להדפיס ולהפיץ הספר. והצדיקים נתנו הסכמתם בכתב כדלהלן. [מעניין שהרה"ק ה'בית אהרן' מקארלין הנו היחידי שלא בא בהסכמה בכתובים, והוא זה שדחף את כל ענין ההדפסה. וכנראה טעמו ונימוקו עמו שלא נמצא אף הסכמה ממנו על ספר כלשהו. אך לא כן הרה"ק ה'צמח צדיק' מלויבאוויטש, ראה להלן, וכנראה בגלל שרבינו ה'אור הגנוז' היה 'המסכים' לספר ה'תניא' של זקנו, ולכן חרג ממנהגו].
סגולת הספר והסכמות גדולי צדיקי החסידות. בהסכמת רבי מרדכי מטשרנוביל ("המגיד מטשרנוביל") כותב על הסגולה והשמירה שיש בהחזקת הספר שלפנינו: "ויקנה כל אחד לעצמו הספר הקדוש הזה לזכות ולשמירה מעולה לו ולזרעו לדורותם". בניו הקדושים - רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטולנא - המסכימים אף הם על הספר, חוזרים בהסכמותיהם על עניין הסגולה לשמירה שכתב אביהם, וכותבים: "והנה נאמן עלינו דברי אאמו"ר ז"ל הק' זיע"א אשר ספרי קודש הללו יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם..."; "...נאמנים עלי דברי אבא מרן קדישא כבוד אדמו"ר זצוקללה"ה, כאשר המה בכתובים... כי הספרי קודש ההמה יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם לו ולזרעו לדורותם". גם בהקדמת המו"ל נכד המחבר כותב כי "צדיקי הדור כתבו שהחבור הלז הוא שמירה וברכה בבית...". כמו"כ הסכמתו של נכד המגיד מטשערנאביל רבי יעקב יצחק מאקארוב שמרוב ענוותנותו לא ראה את עצמו כמסכים על הספר וכתב רק בגודל יראתו שיקח את הספר שזקינו הק' כתב הסכמתו עליו.
כן מופיע בו הסכמתו היחידה! של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מליובאוויטש בעל "צמח צדק" שכותב "ואף שאין דרכי מעולם בכך ליתן הסכמה להדפסה, עכ"ז באתי בחתימת ידי.. כי קדש הם".
הסכמתו של רבי חיים מצאנז גם מענינת וכותב בזה"ל: "ולאשר איזה פעמים אשר זייפו בשמי וכתבו דברים אשר לא צויתי ולא עלתה על לבי, מנעתי מליתן הסכמה, אך יען אני מכיר וכו'.. ובגוף החיבור היקר הזה אין צריך הסכמה, כי מי לא ידע גודל קדושתו ועוצם חריפותו של המחבר הקדוש הזה". כן מופיע הסכמת הרה"ק ה'חידושי הרי"ם מגור זצ"ל.
הספר כולל: הקדמת ר' שלמה מלודמיר מטבריה, התנצלות המסייע להדפסה ר' משה הכהן מקוז'ניץ נכד רבינו והמגיד מקוז'ניץ, הקדמה רבינו רבי יהודה לייב הכהן, דרוש לאור הגנוז, חסידות וקבלה עם צירופי שמות הק' על התורה, [כמה שורות שכתב בן רבינו רבי יוסף], חלק מהספד על הגאון בעל ה'עטרת צבי' על יו"ד, 2 עמודים חד"ת על נביא יהושע. כל פרשה גומרת עם ראשי תיבות של השמות הקדושים. שער שני "וזאת ליהודה" על משניות בדרך רמז וסוד רזין עילאין.
גודל 22/16 ס"מ. גב הכריכה מעור, מקורית?. כריכה מנותקת. נקבי עש ברובו ככולו של הספר גם בחלק מהכריכה. כתמים. מצב טוב/טוב מאוד.
רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי. (נפטר תקס"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' לג-לד), נולד לאביו רבי יוסף גרשון. תלמיד המגיד הקדוש ממעזריטש. לפי מקור אחד היה קודם לכן מתלמידי הגר"א מווילנא. לפי המסופר, היה מארבעת התלמידים שהיו עם המגיד בעת פטירתו (יחד עם רבי אברהם המלאך, בעל התניא ורבי זושא מאניפולי), וברגעים האחרונים לפני פטירתו אמר עליו המגיד: "גם אתה תהיה במחיצתי - כי שפתי כהן ישמרו דעת, ואני מעולם הדעת...". נקבר באניפולי לצד רבו, המגיד ממזריטש. היה חותנו של ה'באר משה' מקוז'ניץ. ושל רבי משה מלודמיר – אולעבסק בנו של רבי שלמה קארלינער. היה מהשניים שאליהם פנה רבי שניאור זלמן מלאדי שיסכימו על ספר ה"תניא" (השני היה חברו רבי זושא מאניפולי). הבעל התניא אמר עליו: "לשלושה יש לי אהבת נפש: לר' זושא, לר' נחום, ולר' לייב הכהן.
