יומן הצלת האדמו"ר מבעלז - תאור בכתב יד של קורות האדמו"ר מבעלז בשואה – כולל פרטים לא ידועים ותיאורים חשובים ביותר

יומן הצלת האדמו"ר מבעלז - תאור בכתב יד של קורות האדמו"ר מבעלז בשואה – כולל פרטים לא ידועים ותיאורים חשובים ביותר
מחברת בכתב יד, שבה מתואר סיפור הצלת האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז מהשואה!
לפנינו עדות מפורטת וחשובה, על קורות האדמו"ר בתלאותיו הרבות בימי השואה, עד להצלתו. המחברת חושפת עובדות ותיאורים שלא נדפסו, והחוקרים הרבים שעסקו והתפלמסו בפרשייה המעניינת והרגישה של הצלת האדמו"ר לא ידעו על קיומה, ומשום כך נחלקו לגבי עובדות מסוימות בפרשת הצלתו של הרבי, שהיו מעורפלות עד כה.
האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח מבעלז (תר"ם-תשי"ז), האדמו"ר הרביעי של חסידות בעלז ומקים חסידות בעלז לאחר השואה. איבד את כל משפחתו בשואה. בשנת תש"ג (1943) חולץ מגטו בוכניה הסמוך לקרקוב תמורת ממון רב, ביחד עם אחיו, הרב הקדוש רבי מרדכי רוקח מבילגוריי. בט"ו באייר באותה שנה הגיע להונגריה והתיישב בבודפשט למשך שמונה חודשים, עד לטבת תש"ד (1944). משנודע לו שהגסטאפו עוקב אחריו ודורש מממשלת הונגריה את הסגרתו בחזרה לשלטונות הנאציים, עזב במהירות את הונגריה, ובשבט תש"ד הגיע יחד עם אחיו לארץ ישראל.
המחברת כוללת תיאור מפורט של הצלת האדמו"ר במהלך השואה. התיאור מתחיל: "י"ז אלול [תש"א] התחילה המלחמה". התיאור כתוב בכ-60 עמ' כתובים בצד אחד של הדף. כמעט כל התיאור בעברית, מעורבים בו משפטים בודדים ביידיש.
המחברת מתבססת על התיאור של הרב פרידמן, שהיה מבאי ביתו הקרובים של האדמו"ר בעת שהותו בבודפשט. הרב פרידמן העלה את הדברים בכתב ידו ביידיש. לא ידוע של מי כתב היד במחברת שלפנינו. ייתכן שהכותב סיכם את הדברים ותרגמם לעברית מתוך כתב ידו של הרב פרידמן, וייתכן ששמע אותם בעל פה ממנו. בכמה מקומות יש הערות ותוספות בכתב ידו של הכותב. ידוע כי קיימים כמה העתקים של עדותו של הרב פרידמן אצל חסידים, אך על פי הוראת האדמו"ר, הדברים לא נדפסו מעולם, ולא הגיעו כלל לידיעת הציבור.
הרב פרידמן העלה מפי שרידי החסידים ומפי האדמו"ר את האירועים בתקופת שהות האדמו"ר בפולין, כשהוא מצרף להם עדות אישית שלו מתקופת שהותו בהונגריה. היומן כולל גם תיאור המשך הנסיעה מהונגריה לארץ ישראל, כפי ששמע הרב באותם ימים. מופיעות ביומן גם אמרות מעניינות שאמר הרבי מבעלז בימי האימה, חלקן כנראה לא מוכרות כלל. שוב ושוב מתואר הפחד העצום ששרר בקרב הציבור היהודי כבר מתחילת המלחמה, ומספר מקרים שבהם ניצל האדמו"ר ממוות (באחד המקרים נפצע כשהתהפך הרכב שנסע בו, "המצב היה כמעט נואש"). מזעזע במיוחד התיאור של הרב פרידמן כיצד נצטווה ע"י האדמו"ר לגלח את זקנו של האדמו"ר (מפני הסכנה) כהכנה לבריחה מהונגריה.
כן מתוארים כל ניסיונות ההצלה של האדמו"ר, שחלקם לא צלחו. מסופר על כל התלאות שעברו עליו בתחנות הרבות במהלך בריחתו מהנאצים, עד הגעתו בסופו של דבר לביירות, וקבלת הפנים מאת רבני העיר ואנשי הסוכנות היהודית. לאחר שנכנס לארץ "הביאו לו הספודיק וגם בגדים ולא רצה ואמר: אני רוצה לילך עוד מעט עם הבגדים האלו, אני רוצה שידעו כמו שהולכים אצל הרשע". מתוארות קבלות הפנים הנרגשות וההמוניות שלהן זכה האדמו"ר ברחבי הארץ. האדמו"ר התיישב בתל אביב ולא בירושלים, "ושאלו על זה, אז ענה לו כמה טעמים". כמה מהטעמים, מפתיעים ומעניינים, מפורטים בפנקס.
חלק של סיפור ההצלה פורסם בספרים העוסקים בנושא, אולם יש ייחודיות בזיכרונות שלפנינו, הן בנוסח הרצאת הדברים שכבר נדפסו, והן בפרטים רבים שלא נדפסו עד כה.
יומן זה יכול לשפוך אור חדש על פרטי הצלתו של האדמו"ר, שפולמוס גדול בנוגע אליו מתמשך עד היום בין החוקרים השונים ואף מול החסידים, החלוקים באשר למידת ידיעתו של האדמו"ר מראש את הסכנה מהנאצים בהונגריה, וכן בשאלה על קריאותיו למען הצלת יהדות הונגריה ואלפי חסידיו. הפריט שלפנינו הוא בעל ערך וחשוב מאין כמותו, הן מצד תולדותיו של האדמו"ר מבעלז, והן לחקר השואה הנוראה, ואין ספק שהוא יכול לתרום רבות להבנת פרשה כאובה זו.
התיאור כתוב בפנקס קטן, כרוך בכריכה קשה, שבתחילתו רישומי מפרשים על מסכת קידושין (9 דף), ורישומי הערות בקיצור נמרץ על מסכת גיטין (15 דף). חלק כתוב בעט וחלק בעיפרון.
מצב: טוב מאוד.