Bidspirit auction | SHARPLY WORDED HANDWRITTEN LETTER, signed

SHARPLY WORDED HANDWRITTEN LETTER, signed by 2 Rishon L'tzion's Reb Refael Meir Fenjal, and Reb Yaakov Shaul Eyashar, the Yisa Bracha. The letter extolls the virtues of the original settlement of Jerusalem. It describes how the Jews of Jerusalem since the times of the Bais Yosef, were all wise and G-d fearing, and immersed in Torah study, and how the G-d fearing Jews of the diaspora would support them. The letter adds that some of Jerusalems Jews worked and supported themselves, with the encouragement of the Rabbis, however, they always made their Torah study a priority and their business secondary. The letter continues and cries that in current times there has been a change, and the new groups make their business a priority, and are flaunting their achievements. the letter continues with extremely sharp criticism of these people. and concludes by begging the Jews of the diaspora not to send their contributions to these groups. It is dated between Rosh Hashana and Yom Kippur of 1889. Reb Refael Meir Fenjal, (1804-1893) was appointed Rishon Letzion in 1880. He was known as a miracle worker. When he visited Tunisia in 1863, the country was experiencing a severe drought, and they asked him to pray for rain. before he completed his prayer, the sky suddenly covered with clouds and much rain fell. He authored the sefer Lev Marpeh. Rabbi Yaakov Shaul Elyashar (1817-1906) was a prominent Jerusalem rabbi, a disciple of his stepfather, kabbalist Rabbi Binyamin Mordechai Navon rav”d Jerusalem, who gave Rabbi Elyashar the “Yisa Brachah” moniker when he was still young. In 1853, he began serving as dayan in Jerusalem, and in 1869 av”d. In 1863, he was appointed Rishon LeZion, a position he filled until his death at the age of 89. מכתב חריף נחתם ע”י שני ראשון לציון, ר' רפאל מאיר פענדשאל, ור' יעקב שאול אלישר בעל הישא ברכה. המכתב מדבר איך שמשנות הבית יוסף כל יושבי ירושלים היו שקועים בתורה ויראה, ואף אלו שנהנו מיגיע כפם עשו תורתם עיקר ומלאכתם עראי, ועכשיו נשתנה והרבה אנשים מבקשים רק לעזוב לימודם ומתפארים במלאכתם , ועוד מאריך בחריפות נגדם, עם מליצה נאה, ולבסוף הוא מבקש מהתומכים מחו”ל שלא לשלוח כסף לאלו , ולא תתורו מהרבנים והגבאים הנאמנים. נחתם בין כסא לעשור תרמ”ט הראש”ל רבי רפאל מאיר פאניג'יל - המרפ”א (תקס”ד – תרנ”ג), גאון ומקובל, סבא דמשפטים, הוכתר לראשון לציון אחר פטירת רבי אברהם אשכנזי בשנת תר”מ, חתנו הוא הרב חיים משה אלישר בנו של הרב היש”א ברכה מחבר ספר משה האיש ועוד, בהיותו עוד בן ל”ז שנים נשלח הרב לתוניסיה ואלג'יר. נודע כבעל מופת - ובעת ביקורו בתונס בשנת תרכ”ג היתה עצירת גשמים ושנת בצורת, רבני המקום פנו לרב שיתפלל לגשמים, והנה קרה הנס שבטרם סיים רבנו את תפילתו נתקדרו השמים בעבים וירדו גשמי ברכה מרובים, ויהי לאות ולמופת בקרב הצבור, ומאורע זה פרסם את שמו, הרב תקן תקנות רבות בקהילות שאליהם הגיע אחת התקנות נדפסה בספרו ”לב מרפא” בהקדמה בשם ”זכרון לפני ה' תמיד”. הגאון רבי יעקב שאול אלישר - (תקע”ז – תרס”ו), היש”א ברכה, היה הראשון לציון, ואב בית הדין בירושלים, נולד לרבי אליעזר ירוחם, אשר נפטר בהיותו כבן 7, אמו התחתנה בשנית עם הרב בנימין מרדכי נבון ראב”ד בירושלים, אשר אימצו כבנו והפך למורו ורבו בתורה, כאשר הגיע לגיל בר מצווה, נחשב לעילוי בתורה, ואביו החורג כינה אותו ”ישא ברכה”, 'ישא' הוא שמו בראשי תיבות - יעקב שאול אלישר. בשנת תרכ”ט החל לשמש כאב בית הדין בירושלים, בשנת תר”מ כאשר רצו למנותו לראשל”צ ויתר על משרה זו לטובת מחותנו, הרב רפאל מאיר פאניז'ל (מרפ”א), רק לאחר פטירתו בשנת תרנ”ג, הסכים לשמש כראשון לציון, במשרה זו שימש עד לפטירתו, חיבר ספרים רבים, ביניהם שו”ת שמחה לאיש, דרך איש ועוד.