Bidspirit auction | Responsa Bris Yaakov. Reb Boruch

Responsa Bris Yaakov. Reb Boruch Mordechai Lipshitz, Vilna, 1877. Copy of Reb Yissachar Berish Grubart of Bendin, with extensive notes from him on the margins of several pages. Condition: Binding is loose, front cover and first few pages are detached, otherwise in fine condition, Rabbi Yissachar Berish Groibert (1847 - 1913) was the rabbi of Bendin, author of ”Divrei Yissachar” and a famous posek in Poland. He was also involved in public activity, and was one of the prominent rabbis from Poland who participated in the St. Petersburg Conference. Born in Sheransk in Mazovia (Congress Poland, now Poland), to Binyamin and Deborah Rakhil (granddaughter of Rabbi Zelig of Sheransk, one of the students of the Chozeh from Lublin), in his youth he was acclaimed as an ilui, and was a student of the town's rabbi, Rabbi Yisrael Yehoshua of Kutna. He married a woman from Plutsk, where he lived after his marriage. He Belonged to the Gur Chasidus. Already from a young age he taught students in Plutsk (among them was Nahum Sokolov, who dedicated an article to his memory in the Tzifara newspaper after his death). During this period he made a living from a grocery store run by his wife. After becoming impoverished, he turned to the profession of rabbinate and was appointed rabbi of Rachonez in 1878. In 1893, he moved to serve as rabbinate in Proshnitz, and then in 1896 in Shadlitz, after the death of the previous rabbi of the city, Rabbi Baruch Mordechai Leibshitz. In 1893, he was elected rabbinate in Bendin. There was a large and established Jewish community in Bendin, and it was the main Jewish community in Zegalambia. His brother, Rabbi Yehuda Leib Groybart of Staszow and Toronto, described him as a Ish Haeshkolos: ”Fluent in most of Shas, a gifted orator, a poet, and a great askan” He also mastered the Russian language - which was rare among rabbis in Poland during his time. His scholarship was also appreciated by the famous Rogatshover Gaon, Rabbi Yosef Rosin. In halachic rulings, he tended to be as lenient as possible, and when he was a rabbi in Proshnitz, he even got into a charged halachic polemic with the Avnei Nezer after he permitted machine matzos against the opinion of the Chidushei Harim of Gur and Rabbi Avraham Landa of Tashchenov. However following the objection of the Sfas Emes, the Rabbi reversed himself and canceled the baking of machine matzohs in his city. ר' ישכר בעריש גְרוֹיבַּרְט( 1847 - 1913) היה רבה של בנדין, מחבר שו”ת ”דברי יששכר” ופוסק הלכה מפורסם בפולין. עסק גם בפעילות ציבורית, והיה מהרבנים הבולטים מפולין שהשתתפו בוועידת פטרבורג. נולד בשרנסק שבמזוביה (פולין הקונגרסאית, כיום פולין), לבנימין ודבורה רעכיל (נכדת רבי זעליג משרנסק מתלמידי החוזה מלובלין), בצעירותו היה עילוי מפורסם בסביבתו, והיה לתלמידו של רב העיירה רבי ישראל יהושע מקוטנא. נשא אשה מפלוצק, ובה התגורר לאחר נישואיו. נמנה על חסידות גור. כבר מגיל צעיר לימד תלמידים בפלוצק (בהם היה נחום סוקולוב, שהקדיש מאמר לזכרו בעיתונו הצפירה לאחר פטירתו). בתקופה זו התפרנס מחנות מכולת שניהלה אשתו. לאחר שהתרושש פנה למקצוע הרבנות ומונה לרבה של רצ'ונז' בשנת תרל”ח. בשנת תרמ”א עבר לכהן ברבנות בפרושניץ, ולאחר מכן בשנת תרמ”ו בשדליץ, לאחר פטירתו של רב העיר הקודם רבי ברוך מרדכי ליבשיץ. בשנת 1893 נבחר לרבנות בבנדין. בבנדין הייתה קהילה יהודית גדולה ומבוססת, והיא הייתה הקהילה היהודית המרכזית בזגלמביה. אחיו, הרב יהודה ליב גרויבארט מסטשוב וטורונטו, תיאר אותו כאיש אשכולות: ”בקי ברוב הש”ס, בעל כושר נאום, משורר, ועסקן ציבורי” שלט גם בשפה הרוסית - מה שהיה נדיר אצל רבנים בפולין בתקופתו. למדנותו זכתה להערכה גם אצל רבי יוסף רוזין שנהג באי-הערכה גם כלפי למדנים מפורסמים בדורו[. בפסיקת ההלכה נטה להקל ככל האפשר, ובעת היותו רב בפרושניץ אף נקלע לפולמוס הלכתי טעון עם רבי אברהם מסוכטשוב לאחר שהתיר מצות מכונה בניגוד לדעתם של רבי יצחק מאיר אלתר מגור ורבי אברהם לנדא מטשכנוב. בעקבות זאת ובעקבות התנגדותו של רבו רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור, חזר בו רי”ב וביטל בחוסר רצון את אפיית מצות המכונה בעירו, על אף שעדיין סבר שמצות המכונה עדיפות על מצות