ספר רגל ישרה דפו"ר לעמבערג תרי"ח שייך להאדמו"ר הרה"ק ר' שמואל מסלאנים זצ"ל

ספר רגל ישרה דפו"ר לעמבערג תרי"ח שייך להאדמו"ר הרה"ק ר' שמואל מסלאנים זצ"ל

רגל ישרה ל'בני יששכר' מדינוב. למברג, תרי"ח מהדורה ראשונה. עותק מיוחס

רגל ישרה, חיבור קבלי-חסידי המבאר יסודות בקבלה: ביאור שמות, כינויים ומושגים בקבלה, לפי סדר אותיות א"ב. מאת הרה"ק רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב [בעל ה'בני יששכר'] מגדולי אדמו"רי החסידות. מהדורה ראשונה.

המחבר רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב [תקמ"ג-תר"א], קרוב משפחתו של רבי אלימלך מליזענסק, והוא שבחר את השם לילד על שמו כסגולה. היה גאון בנגלה ובנסתר וזכה להערכתם של גדולי דורו. בחסידות היה תלמידם של החוזה מלובלין ורבי מנחם מנדיל מרימנוב. ואחר כך הסתופף בצל המגיד מקוזניץ ובעל ה'אוהב ישראל' מאפטא. היה רב בכמה קהילות, בהם תיקן תקנות חשובות, ולחם נגד ההשכלה. חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה. הבני יששכר נודע במופתיו ובסגולותיו שחלקן נקבעו כנכס צאן ברזל בכל קהילות ישראל. ביניהן היא סגולת הזיווג על ידי אמירת מזמור קכ"א בתהילים (שיר למעלות אשא עיני אל ההרים), שאותו יש להגיד 4 פעמים ביום. וכן חידש את המנהג לפזר עשבים ופרחים על רצפת בית הכנסת בשבועות היות ש"ישראל משולה כשושנה של ורד והעולם כפרדס. המלך רצה להשמיד את הפרדס, אלא שראה השושנה ובזכותה מציל את הפרדס. כך ישראל שקבלה את התורה נמשלה כשושנה ומצלת את הפרדס". הוא עודד את העיסוק בספר הזוהר וכתב: "אמת שמקובל בידינו שגם מי שלא ידע כלום אף על פי כן לשון הזוהר מסוגל לזכך הנפש". (הוספות מהרצ”א, אות ט')

**********************************

עותק מיוחס - הספר שלפנינו היה שייך לאדמו"ר מסלונים רבי שמואל ויינברג, בעל "דברי שמואל", ולאחר פטירתו עבר בירושה לבנו האדמו"ר רבי יששכר ליב - כפי שמעידות החותמות בדף השער ובדף המגן: "מעזבון אאמורהר"ש זלל"ה מסלאנים, ישכר ליב וויינבערג".

רבי שמואל וויינבערג (תר"י-תרע"ו), מכונה הדברי שמואל על שם ספרו, היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות סלאנים.

נולד לרב יחיאל מיכל אהרן, בנו של מייסד חסידות סלאנים, רבי אברהם וויינבערג. את עיקר דרכו ומשנתו רכש אצל סבו. הרבה לנסוע אל אדמו"רי דורו, בהם רבי חיים הלברשטאם, אצלו שהה תקופה ארוכה, ורבי דוד משה מטשורטקוב.

ניהל פעילות ציבורית ענפה. ניהל יחד עם החפץ חיים קרן כספים שתמכה בהקמת תלמודי תורה ומקוואות. השתתף בהקמת הארגונים "כנסת ישראל" ו"מחזיקי הדת", ובהמשך היה שותף להקמת אגודת ישראל. עמד בקשר עם רבי חיים מבריסק, החפץ חיים ועוד רבים. בקשריו עם אדמו"רי ורבני דורו שימש כשליחו בן אחיו רבי אברהם וינברג (השלישי) שהפך לימים לאדמו"ר מסלונים.

כדרכם של אדמו"רי חסידות סלאנים עמד בקשר הדוק עם היישוב החסידי בארץ ישראל ותמך בו. בצעירותו ביקר פעמים בארץ. עמד בנשיאות כולל רייסין שתמך במאות משפחות שגרו בטבריה, צפת וירושלים והתרים עבורו. בשנת תר"ס פעל להקמת ישיבת אור תורה על ידי חסידו הרב משה קליערס, רבה האשכנזי של העיר.

נפטר בי"ט בשבט ה'תרע"ו, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, בעת שהותו בטיפול רפואי בווארשא, ובשל קשיי ההתניידות בעת מלחמה נקבר בבית הקברות היהודי בווארשא.

שיחותיו ודברי תורתו ששרדו יצאו לאור בתשרי תשכ"ט על ידי האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי (ה"נתיבות שלום"), בספר "דברי שמואל".

בנו רבי ישכר לייב וינברג, כיהן אחריו כאדמו"ר בעיר סלונים.

בנו רבי אברהם וינברג (השני), כיהן אחריו כאדמו"ר מסלונים בעיר ביאליסטוק ואחר כך בברנוביץ'.

בתו חנה אסתר, אשת הרב שמעון קופילוביץ

בתו לאה, אשת רבי פנחס מלוביצקי, אדמו"ר מסלונים-לכוביץ' בארצות הברית

בתו טשארנא, אשת הרב משה מנחם סילבר. לימים כיהן כאדמו"ר מסלונים-דטרויט.

בתו שרה, אשת הרב אברהם-אבלי רפפורט, אב"ד קעלץ

בתו פראדל, אשת רבי אלתר יוסף דוד לנדא מאליק