חפצי קודש שנשתמשו בהם צדיקים וקדושים מדור הקדום, ומכתבים יקרים
לדוגמא:
חפצים וכתבי קודש מרביה"ק מסאטמאר זי"ע: שופר של ראש השנה, מכנסי לבן, ומכנסי משבצות, כתונת לבן, כוס זכוכית, דף כתי"ק ויואל משה, תשובה להמנחת אלעזר ממונקאטש, ותשובה להגאון רבי יעקב לאנדא נגד מועצה הדתית בעיר בני ברק ועוד.
חפצי קודש מצדיקי בית פשעווארסק: תהלים מרבי איציקל זי"ע ומכתב פלאי, מחזורים, זמירות, טלית גדול, בעקיטשע, וכת"י סיפורי קודש מהה"ק רבי יאנקעלע זי"ע ועוד.
רצועות מתפילין של ראש מהרה"ק מריבניץ זי"ע
בעקיטשע עם פרחונים מהה"ק התורת מרדכי מוויזניץ זצוק"ל
ה"א מלעפל של הרה"ק רבינו ישעי' מקערעסטיר זי"ע
כתבי קודש של מרן החתם סופר ותלמידיו זי"ע
אוסף נבחר של ספרי קודש וספרי תפלות אשר נדפסו בדפוס הקדוש בעיר זיטאמיר על ידי הרבנים החסידים נכדי הקדוש רבי פנחס'ל קאריצער זי"ע אשר כבר נערץ ונקדש בכל בית ישראל כל ספר היוצא מבית דפוסם, וצדיקי דור הקדום נ"ע החשיבו מאוד ודקדקו להתפלל וללמוד אך ורק בספרים של דפוסי סלאוויטא וזיטאמיר!
ועוד הרבה חפצי קודש ומכתבים יקרים וספרים נדירים מובחרי ערך אשר לאו בכל יומא מתרחיש ביריד העתיקות!
|
פריט 82:
ספר עמק הלכה ווילנא תר"ו
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $700
מחיר פתיחה:
$
200
עמלת בית המכירות: 23%
מע"מ: 8.875% על העמלה בלבד
|
ספר עמק הלכה ווילנא תר"ו
עם חותמות והגהת הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין
ספר "עמק הלכה" והוא קבוצת חידושי דינים, בדרך שאלות ותשובות בחלק אורח חיים ויורה דעה מאת הגאון רבי זאב וואלף אב"ד דק"ק זיטל.
חותמות בעלות של הגאון רבי מאיר שפירא אב"ד לובלין מתקופת כהונתו כאב"ד גלינא ומתקופת כהונתו כאב"ד פיעטרקוב. חותמות "בית עקד ספרים – ישיבת חכמי לובלין".
בדף א' הגה ארוכה עם תוכן בכתב יד הגאון רבי מאיר שפירא!
הגאון רבי יהודה מאיר שפירא (תרמ"ז-חשון תרצ"ד) אב"ד פיעטרקוב ולובלין, ראש ישיבת "חכמי לובלין", מחולל הדף היומי, ממייסדי אגודת ישראל ומגדולי הרבנים בדורו. מהרבנים הצעירים והדומיננטיים ביותר ב"מועצת גדולי התורה". מן הדמויות הנודעות בדורות האחרונים. ראש ישיבה, חריף ושנון, גאון מובהק בהלכה ובאגדה. חסיד דבוק ברבותיו האדמו"רים. נואם בחסד עליון ורב-פעלים. עסקן פעיל ונמרץ, ציר בפרלמנט הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו-גינוני מלכות. רבי מאיר נפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא בנים או בנות, אך הוא עצמו אמר שיש לו שני ילדים: הראשון הוא הדף היומי והשני הוא ישיבת חכמי לובלין.
בשנים תר"פ-תרפ"ד כיהן ברבנות סאניק (מרכז גליציא), ובשנת תרפ"ד עבר לכהן ברבנות פיעטרקוב. עם הקמת הישיבה בלובלין עבר בשנת תר"צ ללובלין והוכתר אז לרב העיר לובלין.
