חפצי קודש שנשתמשו בהם צדיקים וקדושים מדור הקדום, ומכתבים יקרים
לדוגמא:
חפצים וכתבי קודש מרביה"ק מסאטמאר זי"ע: שופר של ראש השנה, מכנסי לבן, ומכנסי משבצות, כתונת לבן, כוס זכוכית, דף כתי"ק ויואל משה, תשובה להמנחת אלעזר ממונקאטש, ותשובה להגאון רבי יעקב לאנדא נגד מועצה הדתית בעיר בני ברק ועוד.
חפצי קודש מצדיקי בית פשעווארסק: תהלים מרבי איציקל זי"ע ומכתב פלאי, מחזורים, זמירות, טלית גדול, בעקיטשע, וכת"י סיפורי קודש מהה"ק רבי יאנקעלע זי"ע ועוד.
רצועות מתפילין של ראש מהרה"ק מריבניץ זי"ע
בעקיטשע עם פרחונים מהה"ק התורת מרדכי מוויזניץ זצוק"ל
ה"א מלעפל של הרה"ק רבינו ישעי' מקערעסטיר זי"ע
כתבי קודש של מרן החתם סופר ותלמידיו זי"ע
אוסף נבחר של ספרי קודש וספרי תפלות אשר נדפסו בדפוס הקדוש בעיר זיטאמיר על ידי הרבנים החסידים נכדי הקדוש רבי פנחס'ל קאריצער זי"ע אשר כבר נערץ ונקדש בכל בית ישראל כל ספר היוצא מבית דפוסם, וצדיקי דור הקדום נ"ע החשיבו מאוד ודקדקו להתפלל וללמוד אך ורק בספרים של דפוסי סלאוויטא וזיטאמיר!
ועוד הרבה חפצי קודש ומכתבים יקרים וספרים נדירים מובחרי ערך אשר לאו בכל יומא מתרחיש ביריד העתיקות!
|
פריט 91:
ספר קול סופר / שדה יער מונקאטש תרמ"ב-תרמ"ח
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $320
מחיר פתיחה:
$
200
עמלת בית המכירות: 23%
מע"מ: 8.875% על העמלה בלבד
|
ספר קול סופר / שדה יער מונקאטש תרמ"ב-תרמ"ח
חותמות מהגה"ק רבי מרדכי יודא לעוו אב"ד אונטערדאם
ספר קול סופר, חידושים על המשניות [זרעים, מועד ונשים], מאת הגאון רבי חיים סופר. מונקאטש, תרמ"א.
************************
הגאון רבי מרדכי יהודה לעוו, נולד תקפ"א לערך, כנראה נתייתם מאביו בגיל צעיר, שכן נתגדל בבית דודו זקינו רבי ישראל לעוו, למד בישיבתו של הכתב סופר בפרעשבורג, והיה תלמידו של הגאון רבי שלמה זלמן אולמאן בעל היריעות שלמה במאקאווא, מסופר כי הגה"ק רבי חיים יוסף גאטליעב אב"ד סטראפקוב פעם ציווה לו שיסע אל הדברי חיים מצאנז, ואמר שצריך לשאול קודם את רבו בעל היריעות שלמה אם יסכים שיסע לדברי חיים, והוא ענה לו שמצוה ליסע לצאנז, ומאז היה מקושר מאוד לאדמו"ר בעל הדברי חיים מצאנז, ואף אחר פטירתו, לא נסע ר' מרדכי יודא לרבי אחר, ורק אחר שמונה שנים החל לנסוע לבנו בעל הדברי יחזקאל משינאווא.
בשנת תרי"ט נבחר לכהן כאב"ד של העיר אינטערדאם, מעניין לציין כי הכפר אינטערדאם היה כפר יחודי באיזור כולו, שכן כמעט כל תושביו היו יהודים, ורק אחר מלחמת העולם הראשונה, החל הכפר להתרוקן מתושביו היהודים.
