חפצי קודש שנשתמשו בהם צדיקים וקדושים מדור הקדום, ומכתבים יקרים
לדוגמא:
חפצים וכתבי קודש מרביה"ק מסאטמאר זי"ע: שופר של ראש השנה, מכנסי לבן, ומכנסי משבצות, כתונת לבן, כוס זכוכית, דף כתי"ק ויואל משה, תשובה להמנחת אלעזר ממונקאטש, ותשובה להגאון רבי יעקב לאנדא נגד מועצה הדתית בעיר בני ברק ועוד.
חפצי קודש מצדיקי בית פשעווארסק: תהלים מרבי איציקל זי"ע ומכתב פלאי, מחזורים, זמירות, טלית גדול, בעקיטשע, וכת"י סיפורי קודש מהה"ק רבי יאנקעלע זי"ע ועוד.
רצועות מתפילין של ראש מהרה"ק מריבניץ זי"ע
בעקיטשע עם פרחונים מהה"ק התורת מרדכי מוויזניץ זצוק"ל
ה"א מלעפל של הרה"ק רבינו ישעי' מקערעסטיר זי"ע
כתבי קודש של מרן החתם סופר ותלמידיו זי"ע
אוסף נבחר של ספרי קודש וספרי תפלות אשר נדפסו בדפוס הקדוש בעיר זיטאמיר על ידי הרבנים החסידים נכדי הקדוש רבי פנחס'ל קאריצער זי"ע אשר כבר נערץ ונקדש בכל בית ישראל כל ספר היוצא מבית דפוסם, וצדיקי דור הקדום נ"ע החשיבו מאוד ודקדקו להתפלל וללמוד אך ורק בספרים של דפוסי סלאוויטא וזיטאמיר!
ועוד הרבה חפצי קודש ומכתבים יקרים וספרים נדירים מובחרי ערך אשר לאו בכל יומא מתרחיש ביריד העתיקות!
|
פריט 69:
ירושלים תש"כ - מכתב אל הה"ק מסאטמאר
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $1,300
מחיר פתיחה:
$
500
עמלת בית המכירות: 23%
מע"מ: 8.875% על העמלה בלבד
|
ירושלים תש"כ - מכתב אל הה"ק מסאטמאר
מכתב קנאית היסטורי מהרה"צ לוחם מלחמות ה' רבי עמרם בלוי והג"ר אליהו זלאטניק
אל הרה"ק מסאטמאר זי"ע בענין שערוריא בארגון "איחוד הישיבות" שהתחילו ליקח תמיכה כספית מאת הציונים.
מכתב ארוך מחודש סיון תש"כ בכתב ידו וחתימתו של מנהיג נטורי קרתא הרה"צ רבי עמרם בלוי, בענין המוסד "איחוד הישיבות" שהוקם על ידי אנשי ישוב הישן ורבני העדה החרדית כארגון הגג של הישיבות והמוסדות הכפופים למרותם של רבני העדה החרדית, ונועד להוות משקל נגדי ל"ועד הישיבות".
בשנת תשי"ט הציעה 'ועד הישיבות' ל'איחוד הישיבות' שיכולה לקבל תקציבים מהציונים מהמשרד הדתות, אבל לא באופן ישיר רק דרך "ועד הישיבות", שתהיה הסרסור להעביר הכספים אל 'איחוד הישיבות', מבלי שיצטרכו לחתום על קבלה שקבלו כספים "ממשרד הדתות". 'איחוד הישיבות' פנתה בשאלה אל אחד מגדולי ירושלים שהתיר מפני שהוא תמיכה חד פעמית וכלאחר יד. אבל למעשה נתהווה מזה שערוריא גדולה בקרב המוסדות של מחנה היראים אנשי ישוב הישן, שהתקוממו נגד זה ואמרו שאם 'איחוד הישיבות' לא יחזיר את הכסף הם יתפרדו מהאיחוד ויצאו למלחמה נגדו.
רבי עמרם פונה בזה אל הה"ק מסאטמאר זי"ע, שיבא לעזרתם שהיות והוא התחייב את עצמו לשלם כל המעות והכספים שקיבלו איחוד הישיבות בתנאי שיחזירו הכספים ל'מקום הטינופת' של ציונים הכופרים המסיתים ומדיחים "משרד הדתות", וגם קיבל על עצמו להשתדל למלאות החסרון שיש להמוסדות על ידי החזרת הכספים. לזאת פונה בבקשת עזרה לייסד קופה מיוחדת להציל את "מוסדות התורה" שמתנזרים מכספי הכופרים,
"אנו מבקשים מאת הדרת גאון קדשו מרן שליט"א שישלח לנו את עזרתו ושיחווה לנו דעתו בכיוון הכללי של הענין... יתברך הדרג"ק מרן שליט"א בכל טוב סלה, ונזכה כולנו יחד ומרן בראשנו לקבל פני משיח צדקינו בב"א, כעתירת וברכת תלמידו המתאבק בעפר רגליו, עמרם ברש"י בלויא"
מצורף לזה מכתב מרבני "אחוד הישיבות", הגאון רבי אלי' זלאטניק (תרסה-תשלה), והג"ר יצחק דוד שוואב-צוועבנער המאשרים דברי הרה"צ רבי עמרם בלוי ומבקשים עזרת הרה"ק מסאטמאר זי"ע.
4 עמודים גדולים.
הרה"צ ר' עמרם בלוי (תרנ”ד- תשל”ד), היה מייסדו של הנטורי קרתא והעומד בראשו. התפרסם בגישתו הבדלנית והתנגדותו החריפה לציונות ולמדינת ישראל. את פעילותו הציבורית החל משנות העשרים לחייו בתקופת שלטון המנדט בארץ ישראל. בשנת תרצ"ח פרסם רבי עמרם כרוז נגד כופרי היישוב שעליו חתם בשם "נטורי קרתא" ומאז דבק בו ובחסידיו כינוי זה. לאחר הקמת המדינה התפרסם בעקבות ההפגנות הסוערות שהוביל נגד חילולי שבת, ניתוחי מתים, פתיחת בריכת התועבה בירושלים ועוד. הוא נעצר פעמים רבות בידי משטרת הציונים ואף נידון למאסר. הוא ניהל מערכת הסברה בקרב הציבור החרדי נגד השתתפות בבחירות לכנסת המינים, והשתתפות במערכות השלטון, וכן נגד קבלת תקציבים ממשלתיים לישיבות ולמוסדות חינוך.
בעודו יושב בכלא, הגיע מועד חתונת שנים מבניו. לאחר שכנועים הסכים שירות בתי הסוהר לאפשר לו להשתתף בחתונה, אך הוא סירב לחתום על מסמך שהוא מתחייב לשוב לכלא, בנימוק שזו הכרה בלגיטימיות של מדינת ישראל. כתוצאה מכך נשאר בסופו של דבר בכלא במהלך החתונות.
בעת שבתו בכלא עקב הפגנות נגד חילול שבת, בא ה'חזון איש' לבקרו. היה זה צעד חסר תקדים, וה'חזון איש' התבטא אז:
"אני הולך לבקר את השבת בעצמה, היושבת בכלא!"
