Bidspirit auction | רבי יוסף יהודה ליב בלאך

רבי יוסף יהודה ליב בלאך זצ”ל טעלז - רבי יוסף יהודה ליב בלאך הרב יוסף יהודה לייב בלוך (לפעמים: בלאך ; כ”א בשבט תר”ך, 1860 – ז' בחשוון תר”ץ, 10 בנובמבר 1929) היה רב העיר טלז וראש ישיבת טלז, מאנשי תנועת המוסר. תולדות חייו נולד ברוסיין. בצעירותו למד בישיבת קלם ובישיבת וולוז'ין. נשא את בתו של הרב אליעזר גורדון, ראש ישיבת טלז. החל משנת תרמ”ב (1882) החל לעסוק בניהול ובהשגחה בישיבה. בשנת תרמ”ד (1884) החל למסור שיעור יומי קבוע. עיסוקו העיקרי לאורך כל חייו היה בלימוד תלמידי ישיבתו, ותוך כדי כך גם פיתח את גישתו הפילוסופית-מוסרית הייחודית. השפעתו על הישיבה ועל העיר הייתה רבה. כך מתאר בוגר הישיבה ולימים נושא נכדתו, הרב מרדכי גיפטר: עיקר מעמסת העבודה בענייני הנהלת הישיבה הייתה מוטלת על הגאון ר' יוסף ליב, שהיה מטבעו מחונן בכשרונות גדולים בהנהגה, והיה ליד ימינו של חותנו הגאון ר' אליעזר ז”ל... יש לציין את ימי הישיבה הללו (הימים שאחרי מלחמת העולם הראשונה). לתקופה חדשה בחיי ישיבת טלז. יצא טבעו של הגאון ר' יוסף לייב כאחד מגדולי ראשי הישיבה שבדור וכאחד ממנהיגי הדור המיוחדים, שאליו פנו בכל ענייני הכלל. בין רבני ליטא היה הוא היחיד ומיוחד בכוח ההנהגה הנפלאה, ביושר שכלו ובתקיפות דעתו. — מרדכי גיפטר, ישיבת טלז, אתר ”דעת”. הרב בלוך דגל בתנועת המוסר, ובגינו הוכנס לימוד המוסר לישיבת טלז. בלחצו, למרות התנגדותו של חותנו ראש הישיבה, הובא לישיבה בשנת תרנ”ד (1894) הרב יהודה ליב חסמן לשמש כמשגיח, פעולה שעוררה התנגדויות ומאבקים שלא פסקו בישיבה שנים רבות.[1] בהמשך עזב הרב בלוך את הישיבה לתקופה מסוימת, [2] ושימש ברבנות בוורנה (במחוז טלז) ושאדובה (במחוז פוניבז'). בשנת תר”ע (1910), עם פטירת רבי אליעזר גורדון, נענה להזמנה לשוב לישיבה ולעמוד בראשה וברבנות העיר. בתפקיד זה שימש כ-20 שנה עד פטירתו בתחילת שנת תר”ץ (סוף שנת 1929). משנתו היה מיוחד בין גדולי התורה בזה שהיה רב כוחו באגדה. הוא כבש לעצמו דרך מקורית בהבנת יסודי הדת והאמונה והיה מרצה בעניינים אלה שיעורים עמוקים. מעת שנעשה לראש הישיבה לא היה צורך ב”משגיח” שישמש כרב בענייני היראה וטהרת המידות. ההלכה והאגדה היו אצלו לחטיבה אחת... — מרדכי גיפטר, ישיבת טלז, אתר ”דעת”. קובץ שיעוריו - ”שיעורי דעת” כולל מאמרים בנושאים כמו: היחס בין טבע לנסים, יחסי האדם והאלוהים, תשוקה ועוד. השקפתו של הרב בלוך הייתה נגד הציונות ופורסם מכתב שלו נגד הספר אורות. אך עם זאת שיגר מכתב לרב צבי יהודה הכהן קוק ובו משבח את התוכנית להקמת ישיבת מרכז הרב בירושלים. מוסדות חינוך שהקים במהלך תקופת כהונתו כראש ישיבה וכרבה של העיר, דחף בלוך להקים רשת של מוסדות חינוך מטעם רשת ”יבנה” בעיר ובכל האזור: ”מכינה לישיבה” – נוסדה בשנת 1920, והיו בה ארבע כיתות ברמת קושי עולה. ראש המכינה היה חתנו הרב חיים מרדכי קאטץ. במכינה לימדו גם שני מורים לימודי חול. ”בתי חינוך” נפרדים לבנים ולבנות – נוסדו בשנת תר”ף (1920). ”כולל לרבנים” – הוקם בשנת 1929 ונועד להכשרת 12 אברכים לרבנות. גם בראשותו עמד הרב קאטץ. ”יבנה” – בית מדרש למורים ו”פדגוגיון עברי” בית מדרש למורות. בית המדרש למורים נוסד בשנת תרפ”ו (1926) וכלל 30 תלמידים ובית המדרש למורות נוסד בשנת תר”ץ (1930) וכלל 25 תלמידות. לשני המוסדות הייתה הכרה רשמית מהשלטונות. בראש בית המדרש למורים עמד בתחילה גיסו הרב יצחק אייזיק הירשוביץ ולאחר מכן הרב אברהם מרדכי וסלר ובית המדרש למורות היה כפוף ישירות להנהלת בית המדרש למורים. ”גימנסיה עברית לבנות” – נוסדה בשנת תרפ”ז (1927) וכללה בשיאה 150 תלמידות. מנהלת המוסד הראשונה הייתה ד”ר הניה שרשבסקי. צאצאיו בנו הרב זלמן שמואל בלוך - דיין בטלז והמנהל הרוחני בישיבת טלז. בין חתניו: הרב פסח שטיין, הרב מרדכי גיפטר והרב עקיבא הכרמי. בנו הרב אברהם יצחק בלוך - שימש אף הוא כראש ישיבת טלז. בין חתניו בן דודו הרב ברוך סורוצקין והרב אייזיק אוזבנד. בנו הרב אליהו מאיר בלוך - ר”מ בישיבת טלז, ולאחר השואה ראש ישיבת טלז בקליבלנד. אחד מחתניו היה הרב חיים מרדכי קאטץ, ראש ישיבת טלז בקליבלנד. חיבוריו שיעורי דעת - שני כרכים המכילים ארבעה חלקים[3]). מהדורה ראשונה יצאה לאור בשלושה כרכים כשהראשון בהוצאת נצח ופ' פלהיים תל אביב וניו יורק תש”ט והאחרים יצאו לאור בתשי”ג ותשט”ז, כשהוצאה זו הוציאה גם מהדורה בתשל”ח שבסיסה הוא דפוס צילום של המהדורה הראשונה עם הוספות. ישיבת טלז בקליבלנד הוציאה את הספר בתשכ”ד בשני כרכים. הוצאת פלדהיים בירושלים הוציאה מהדורה בתשל”ו (1975) שבסיסה הוא דפוס צילום של הראשונה בשני כרכים במקום שלושה עם תיקונים קלים, שינויי שמות של כמה שיעורים והוספת מפתחות. בתשמ”ט הדפיסה הוצאת פלדהיים מהדורה מתוקנת הכוללת ארבעה חלקים בשני כרכים, ובתשס”א, תשס”ד ותש”ע הדפיסה שוב את החיבור.[4] שעורי הלכה - יצא לאור בהוצאת ”נצח”, תל אביב תשי”ח כשהוצאה זו הדפיסה דפוס צילום בתוספת מפתחות בבני ברק תשנ”ה. סדרת משעורי רבנו כוללות את סדרות המשנה שעור הלכה על מונחים הלכתיים ושעור דעת במוסר והשקפה: שעור הלכה שעור הלכה : שמירת נזקין ושומר שמסר לשומר, קובנה תרצ”ב שעור הלכה (ב) : בעניין אי בתר מעיקרא או בתר תבר מנא אזלינן, קובנה תרצ”ב שעור הלכה (ג) : בעניין תוך כדי דיבור כדיבור דמי, קיידן תרצ”ג שעור הלכה (ד) : בעניין צרת ערוה, קובנה תרצ”ד שעור הלכה (ה) : מגו דזכי לנפשיה, (ו) : תרומת מעשר, תרצ”ד שעור הלכה (י”א) : היזק והפסד, (י”ב) : גרמי והיזק שאינו ניכר, קובנה תרצ”ח שעור הלכה (י”ג) : הפקר, (י”ד) : עשה דוחה ל”ת ומצווה הבאה בעברה, קאונס ת”ש שעור הלכה (ט”ו) : פשטה קדושה בכולה, ניו יורק ת”ש שעור הלכה (כ) : חולין בעזרה שעור דעת שעור דעת : חומר וצורה, קובנה תרצ”ב שעור דעת (ב) : נשמת התורה, קובנה תרצ”ב שעור דעת (ג) : חכמה, בינה, דעה,