Bidspirit auction | אל רבי יעקב יוסף סלאנים

אל רבי יעקב יוסף סלאנים מאת אגודת אחוה יפו - אגודת אחוה העולמית היא אגודת סתרים דתית שנוסדה בשנת תרנ”ה (1895) ומטרתה עזרה הדדית וקיום ממשי של מצוות ”ואהבת לרעך כמוך”. הלשכה העולמית הראשית שוכנת בירושלים. הקמת האגודה במרוצת המאה ה-19 התחוללו תמורות רבות ביישוב היהודי בארץ ישראל, חלקן בעקבות התפתחות המדע, התחבורה, התיעוש והפוליטיקה העולמית, וחלקן בשל התגברות עלייתם של יהודים לארץ והתגוונות צורות התעסוקה שלהם. רוב היישוב התגורר ברובע היהודי בירושלים, המסחר היה דל ומצומצם מאוד ורוב אנשי היישוב התקיימו על כספי החלוקה, נדבות שנשלחו מחו”ל וחולקו באופן לא שווה בין חברי הקהילות. יהודי הארץ ראו עצמם ראויים לכספי ”החלוקה”, בשל ישיבתם בארץ, עיסוקם הרוחני בלימוד התורה, ובשל תפילותיהם לשלום כל עם ישראל, שבכך, להשקפתם, הם מקרבים את הגאולה. הסוציולוג מנחם פרידמן, תיאר את התפיסה הרווחת באשר לכספי החלוקה: ”היישוב הישן התבסס על התפיסה המסורתית שראתה ביישובה של ארץ-ישראל ערך דתי-רוחני לעם היהודי בכללו. ערך זה הוא פועל יוצא מתפיסת היסוד של המסורת היהודית, על כל מרכיביה, ביחס לקשר שבין העם היהודי וארצו. יישוב ארץ ישראל נקשר ליישוב המייחד את עצמו למלא תפקיד דתי-רוחני - לימוד תורה ותפילה, ודורש מן הגולה היהודית לקיימו מבחינה כלכלית. ספרות ההלכה והמדרש נתנה ביסוס מלא ליחסי הגומלין המיוחדים במינם שבין הגולה וארץ ישראל. על-פי תפיסה זו הגולה אמורה לספק את הצרכים הכלכליים-פיזיים ואילו היישוב בארץ-ישראל אמור להקדיש את עצמו לקיומם של הערכים המרכזיים של החברה היהודית-מסורתית - תפילה ולימוד תורה בארץ הקודש ולתרום בכך לקיומה ולרווחתה של הגולה. עקרונית, לא ראו עצמם בני היישוב הישן כאוכלי לחם חסד, אלא כזכאים לקבל תגמול במערכת חליפין”. בשנות השבעים, כאשר גדל היישוב והמוסדות הקיימים התקשו לכלכל אותו, התעוררו הצעירים שמאסו בחיים התלויים בנדבות והחליטו לקום ולהקים את פתח תקווה, המושבה היהודית החקלאית הראשונה בארץ ישראל, במטרה לפרנס את עצמם בכבוד ולא להזדקק למתנות בשר ודם. לאחר מכן התגברה היציאה מן החומות, הוקמו שכונות חדשות בקרקעות במערב ירושלים, והוכנו תוכניות מרחיקות לכת במושגי הזמן ברחבי הארץ. רבים חיפשו דרך לאורח חיים עצמאי ויצרני, פרנסה מחקלאות ועבודת כפיים, אך מקימי השכונות החדשות והמושבות נאלצו להתגבר על התנגדות עזה של מנהיגים וקובעי דעת קהל בחברה היישובית דאז. אט אט התגברה הבנייה היהודית בשכונות החדשות שנבנו מחוץ לחומות. היוצאים התגברו על ההתנגדות, בעיות הביטחון וקשיי המימון והצליחו לארגן קבוצות גדולות יחסית להתיישבות החדשה והקימו גם בתי עסק למלאכה ולתעשייה זעירה. באותה תקופה, בה שררה שנאה וקנאה ביישוב היהודי בין הכוללים והפלגים השונים ותומכיהם, קמה בירושלים הלשכה הראשונה של אגודת אחוה במטרה לאחד את עם ישראל, לפתח את ההשכלה, לשפר את מוסר העם ולעזור לנזקקים. בין השאר ביקשה האגודה לעזור לחברים, שנקראים ”אחים”, החלשים מבחינה כלכלית. העזרה כללה סיוע במציאת עבודה ובמתן אשראי. כדי שלא להרגיז את עסקני היישוב, שהביטו בחשדנות על כל התארגנות, הוקמה האגודה כאגודה סודית. למרות זאת, לאחר שלושה חודשים קיום האגודה דלף, והעסקנים פנו אל המהרי”ל דיסקין בטענה כי מדובר בכת חדשה בסגנון שבתאי צבי ויעקב פרנק. חברי האגודה מיהרו לפנות אל רבי שמואל סלנט שהכיר את משפחותיהם, ותגובתו הייתה: ”ילדי, אני יודע את כל אחד מכם ואני מכיר גם את הוריכם המפורסמים לשלומי אמוני ישראל, בטוח אני שלא תצא חס ושלום תקלה תחת ידכם. רחש ליבכם דבר טוב, ואת מחשבתכם הטובה הוצאתם לפעולה. אמנם פעולתכם היא חדשה בארצנו הקדושה, אבל מעשי מתנגדיכם אשר מטבעם להביט בעין רעה על כל דבר נוצר, הם דבר שאינו חדש אצלנו. אל תיראו ואל תפחדו, ולכו בכוחכם זה להושיע את בנינו ואת עירנו. יהי נועם ה' עליכם ומעשי ידיכם יכונן”, והוסיף בבדיחותא: ”פסוק זה ישמש אתכם כסגולה לגרש את השטן”. לאחר מכן שלח הרב דיסקין את מקורבו, הדיין רבי שלמה זלמן בהר”ן לעווי להשתתף באספת הוועד הפועל ולעיין בספרי האגודה. בסיום הבדיקה, שהסתיימה בהצלחה רבה, כתב הדיין בדברי הסיכום: ”יהי חלקי עמכם”. בהמשך קמה אגודה מתחרה, בשם ”אחים נאמנים”. סניפים לאחר ששקטו הרוחות נוספו חברים חדשים והאגודה גדלה, נפתחו סניפים גם ביפו, תל אביב, צפת, טבריה, חברון, פתח תקווה, חיפה, ניו יורק, מצרים ולונדון. דווקא אז צצו כוחות ריקבון מבפנים, בתוך המחנה התגלו קינאה ותחרותיות, ובסופו של דבר הלשכה הירושלמית התפוררה ונסגרה. הסיבה העיקרית לכך הייתה ריבוי החברים, כאשר כל מי שקיבל עליו את תנאי האגודה התקבל כחבר מבלי לבדוק בציציותיו. בשנת תרס”ב (1902), בהשפעת סניף יפו, התחילה הלשכה הירושלמית לבנות עצמה מחדש, תוך הקפדה על התאמת החברים. הקמת שכונת אחוה בירושלים נתנה גם תנופה לאגודה שעלתה ופרחה, אבל מלחמת העולם הראשונה קטעה את המשך התפתחות השכונה והאגודה. השלטונות לא ראו בעין יפה קיום אגודה סודית, ולכן הלשכה נסגרה, פנקסי האגודה והפרוטוקולים נשרפו, רבים מה'אחים' נטשו את השכונה ועברו למקומות אחרים ורוב פעילות האגודה עברה לסניפים באוסטרליה, אנגליה, ארגנטינה, ארצות הברית, ברזיל, דרום אפריקה, צרפת וקנדה. לאחר הכיבוש הבריטי בארץ ישראל, הוקמו מחדש חלק מהלשכות במתכונת מצומצמת יותר. עקרונות ומבנה ארגוני בי”ט בכסלו תרפ”ב התקיימה הוועידה הראשונה של אחוה העולמית בה הוחלט כי: ”השם: אגודת אחוה. אגודה עולמית המורכבת מחברים הנאמנים לתורתנו הקדושה לעמנו ולארצנו, ומאורגנים על ידי לשכות מיוחדות בכל מקום. נוסדה בירושלים כ”ט כסליו תרנ”ה. המטרה: ”ואהבת לרעך כמוך”. אהבה ואחוה לכל איש ישראל בכלל ולאחי האגודה בפרט. השאיפה: א. תחית עם ישראל בארצו על פי התורה הכתובה והמסורה, בדרך האמת והשלום. ב. חינוך הבנים והבנות ברוח התורה וברעיון האחוה. האמצעים: א. כאחים נאמנים יהיו כל בני האגודה.