אוסף גדול וחשוב של מכתבי רבנים תקי"ט-תרח"ץ. רבני הונגריה ורומניה.

אוסף גדול וחשוב של מכתבי רבנים תקי"ט-תרח"ץ. רבני הונגריה ורומניה.

1.רישום מקום בבית הכנסת של קהילת לאשברין בכת"י וחתימת הגאון רבי יוסף לייפניק אב"ד לאשברין. תקי"ט.

כיהן כאב"ד טעמעשוואר, ואח"כ בקהילת לאשברין (לפחות משנת תקט"ו) שם נפטר בשנת תקל"ז. הנודע ביהודה מכנהו בתשובה "הרב המופלא והמופלג כבוד מוהר"ר יוסף"

2. מכתב המלצה מראשי קהילת וורישוואהר (וועראשוואהר) עבור רבי אברהם גרשון כץ. תקע"ה.

עם חתימות ראשי הקהל וחותמות שועה אדומה.

3. דף מפנקס ק"ק טשענגער, תקנות בנוגע להוצאות. תקפ"ו.

עם חתימות 13 טובי הקהל. ובחתימת הגאון רבי משה הלוי שפיץ אב"ד טשענגער.

4. מכתב בקשה לתמיכה מקהילת אויבן ישן  מר' אנשיל בן לייבוש אייבשיטץ. ממוען להפרנס ומנהיג ר' שמעון באסקוויץ.

[אויבן ישן], תקפ"ו. 

5. דף מפנקס קהילת קעסטעהלי עם רישום ארוך בכת"י וחתימת האב"ד רבי ישראל ליפשיץ. עם חתימות רבות של ראשי הקהל וחתמת שעוה אדומה של ק"ק קעסטהעלי.

קעסטהעלי, תקפ"ח.

כתי"ק נדיר ביותר. ראה להלן פרטי תולדותיו.

6. דף מפנקס טאטיס, חשבון הוצאות והכנסות הקהילה. עם חתימת האב"ד הגאון רבי אהרן קוטנא וראשי הקהילה.

טאטיס, תקצ"ו.

7. כתב הכשר ליין בכת"י וחתימת הגאוון רבי יצחק איצק גראן-שטערענפעלד אב"ד מאהר. תקצ"ח. ראה להלן פרטי תולדותיו.

8. מסמך מקהילת קעסטהעלי בנוגע לקרן קיימת ומקום בבית הכנסת עם חתימת האב"ד רבי יצחק איצק שפיץ. 

קעסטהעלי, תר"ד. ראה להלן פרטי תולדותיו.

9. גלויה מהגאון רבי יהושע פאליק זאב וולפסון אב"ד פאלטישאן אל הרב דר. יעקב יצחק הכהן נעמיראווער אב"ד יאס.. תר"ס.

מכתב יפה. פאלטישאן, תר"ס. ראה להלן פרטי תולדותיו.

10. מכתב קוויטל מהרב חיים יוסף גרינבוים אב"ד בלאזענדארף. ממוען ל"הגאון הגדול הצדיק עושה לילות כימים וכו שליט"א"

בלאזענדארף, תרס"ט. ראה להלן פרטי תולדותיו.

11. גלויה מהגאון רבי ישראל בערגער אב"ד בוקארעסט מח"ס עשר קדושות להגאון רבי עקיבה יוסף שלעזינגער בירשלים אודות ספרו נער עברי.

בוקארעסט, שנות תר"ס.

12. מעשה בי"ד עם חתימות הרב אברהם דוב קריסהאבער אב"ד ערזשעבעטפאלווא; הרב יצחק באנדע אב"ד קישפעשט; והרב שמואל הכהן פאללאק דומ"ץ ערזשעבעטפאלווא.

 ערזשעבעטפאלווא., תרפ"ד.

13. מכתב המלצה עבור הבחור מרדכי חיים שטערן מהגאון רבי אהרן פרעסבורגער אב"ד באניהאד.

מקום הנופש אבבאיצא, תרצ"ד. ראה להלן פרטי תולדותיו.

14. מכתב ארוך בלימוד מהגאון רבי עקיבא בלוי מקראסנא אל הגאון רבי פישל סופר ראב"ד בודאפעסט.

קראסנא, תרח"צ. ראה להלן פרטי תולדותיו.

הגאון רבי ישראל ליפשיץ נולד בלאקענבאך בשנת תקמ"ב לאביו רבי שלמה זלמן ליפשיץ רבה של לאקענבאך, בנו של רבי אליעזר ליפשיץ אב"ד נייאוויט מת"ס השיב ר' אליעזר ודמשק אליעזר. רבי שלמה זלמן בנראה שימש תחילה ברבנות בארץ פולין הגיע לארץ הגר לקבץ חתימות על היתר מאה רבנים ובעת שהיה בלאקענבאך נפטר רב הקהלה רבי בנימין א"ש בן הפנים מאירות בשנת תק"ל ונתמנה למלא את מקומו ברבנות בה שימש עד לפטירתו בשנת תקס"ח.

רבי ישראל דר בצעהלים ועסק במסחר, בשנת תקע"ה מצאנו אותו חותם יחד עם האב"ד רבי משה סג"ל גלוגא ורבי מאיר בישיץ כבי דינא דמתא על פסק דין בנוגע לעזבון. משם נתמנה לאב"ד קעסטהעלי עד לפטירתו בדמי ימיו בשנת תקפ"ט בהיותו רק בן מו שנה.

הגאון רבי משה הלוי שפיץ אב"ד טשענגער. תלמיד הגאון הבעל נודע ביהודה מפראג ההפלא''ה מפ"פ דמיין ורבי נתן כ''ץ אדלר משם .היה חתן הגה"ק רבי משה ארי' עסטרייכער האבדק"ק קראלי.הוא ישב על כסא דרבנות דשם משך כ"ו שנים עד יומו דאחרון יום כו תמוז דשנת תקפ"ז בן נ''ז שנים.

הגאון רבי אהרן קוטנא (תקנ"ד-תרל"ד) חריף ובקי עצום, תלמיד הגאון רבי שלום חריף אב"ד לאקענבאך, ולאחר מכן בהיותו בן ח"י הלך ללמוד בישיבת החתם סופר בפרשבורג. החת"ס חיבבו וקרבו באהבה יתירה, 'ושבחוהו ורוממוהו לפני בחוריו המובחרים ומופלגים'. החת"ס המליץ עליו לרבנות טאטוס על מקום אביו רבי יוסף קוטנא, ולחולקים עליו כתב 'למה תהיו כקרח ועדתו לחלוק על אהרן', ובאחד ממכתביו תיארו 'צדיק נשגב'. מחיבוריו נדפסו: שארית יוסף על דעת זקנים בהסכמת החת"ס (אויבן תקצ"ד), משחת אהרן על מסכת נדה (פאקש תרס"א), והדרת אהרן על מס' שבת ועוד (ירושלים תשס"ה).

הגאון רבי יצחק איצק שטערנפעלד נולד בגראן (עסטרגום) לאביו רבי בנימין זאב היה נכד רבי של רבי ראובן ראקוניץ אב"ד זשאמבאק. בשנת תקפ"ו היה בין המועמדים לרבנות יינק (רבותיה דיחזקאל עמ' עד) משנת תקפ"ט כיהן במשך תקופה קצרה כרבה של באנאוויץ, למקור אחד שימש גם כרב בזשאמבאק, משנת תק"ץ בערך אב"ד מאהר מצאנו זכרו שם בשלהי תקצ"א בה שימש עד לשנת תר"ט. חתום על החלטות אסיפת פאקש.

הגאון רבי יצחק איצק שפיץ היה ממשפחת שפיטצער הלויים, בנו של רבי מיכל אהרן הלוי שפיץ ממאטערסדארף. בימי עלומיו למד בשליינינג ולאח"כ תלמיד מרן החתם סופר. כיהן בקעסטהעלי עד לפטירתו בשנת תר"ט.

רבו מרן החת"ס מתארו "תלמידי הרב הותיק מלא עתיק המופלג" (שו"ת אבהע"ז סימן כד). מתלמידיו: הגאון רבי יוסף דוב בער לאק אב"ד נאדי-מעדיער.

רבי יהושע פאליק זאב וואלפסון אב"ד פאלטישאן (תקצ"ה–תרע"ב), נולד במוינעשט לאביו רבי יוסף צבי. בצעירותו הרביץ תורה בעיר. נסמך לרבנות על ידי הגאונים רבי יוסף שאול נתנזון בעל "שואל ומשיב", רבי ישעיה שור מיאסי בעל "כליל תפארת" ורבי משה אריה מבאקוי בעל "דברי משה". בשנת תר"ל, בהיותו בן ל"ה שנים, התקבל לרב ואב"ד באקנא הסמוכה, ובשנת תרל"ה התקבל לרב ואב"ד בעיר פלטיצ'ן (פאלטישאן) במחוז מולדובה שברומניה. בדרשותיו הרבות עמד בפרץ מול רוחות זרות, והרבה לעורר על קיום התורה וחיזוק המצוות. חיבר את הספרים "נהורא דאורייתא" על ענייני והלכות תלמוד תורה ולומדיה, "פליאות חכמה" על ענייני דקדוק ולשון כנגד המשכילים המחדשים, "תורת האדם" על ענייני חיזוק ואגדות חז"ל, וספרים נוספים. שו"ת בהלכה נותר בכתב–יד (על פי ההקדמה לספרו "נהורא דאורייתא – יקר אורייתא", מהדורת ניו יורק תש"ע).

רבי חיים יוסף גרינבוים (תרל"ג-תר"ף) תלמיד השבט סופר ובעל הקדושת יום טוב רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים. נסמך להוראה על ידי רבי קאפל רייך מבודפעסט. בשנת תרנ"ו עלה לכהן פאר תחת אביו כאב"ד קהילת הוסאסו ולאחר מספר שנים התעטר בנזר הרבנות בקהילת בלאזענדארף (באלאש-פאלווא).

הגאון רבי ישראל בערגער נולד בשנת תרט"ו לאביו הרה"ק רבי יצחק שמחה. בצעירותו הסתופף בצל הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, שאף שידכו עם בת הרה"ק רבי מנחם מנדל מזאבלטוב. שימש ברבנות בפרוביז'נא שבגליציה, דרנא-ווטרא שבבוקובינא, פיאטרא-ניאמץ ובאזא שבמולדובא, ומשנת תרנ"ח רבה של קהילת החרדים בבוקארעשט.

חיבר ספרים רבים "עטרת יעקב וישראל'', ''עין ישראל'', ''רצון ישראל', ''ילקוט ישראל'' שהמפורסם שבהם הוא ספרו ''זכות ישראל'', המכיל בתוכו כמה חיבורים של סיפורי צדיקים בשמות "עשר עטרות", "עשר אורות" ועוד. נפטר בכ"א אייר תרע"ט.

היה חביב ונערץ בעיני גדולי דורו, כמו שניכר מתוך ההסכמות שקיבל על ספריו מגדלוי האדמורי"ם ורבנים. ספריו נתקבלו באהבה בין חסידים ואנשי מעשה, ומשמשים כמקורות נאמנים למעשיות ועובדות מגדולי האדמורי"ם והרבנים.

הגה"ק רבי אהרן פרעסבורגער הי"ד רב ואב"ד דקהילת באניהאד [נעק"ד י"ח תמוז ה'תש"ד], בעל שו"ת 'פאר אהרן'. מגדולי רבני הונגריה בדור דעה שלפני השואה, בכח גאונותו, חכמתו ויראתו תפס מקום בכותל המזרח בין הרבנים הגדולים בדורו. רבינו התפרסם למשגב כרב המנהיג עדתו על מי מנוחות, באישיותו הקורנת קירב רבים לתורה. הוא תיקן תקנות ושידד מערכות והחזיר עטרה ליושנה בעיר באניהאד. שמעו יצא ברחבי המדינה ומחוצה לה כבעל הוראה מובהק ודיינא דנחית לעומקא דדינא ורבים פנו אליו שיכריע בענינים קשים ומסובכים. הגר"ש וואזנר כותב אודותיו (שו"ת פאר אהרן, עמ' 6): "עוד זכור אזכור בימי נעורי… שבחו בפי כל, הי' מוח עצום, ועובד ה' מפורסם…".

רבו המובהק היה אביו הגה"ק בעל התפארת יוסף אב"ד מאטערסדארף. מלבד זאת למד רבינו גם אצל הגאון האדיר רבי ישעיה זילברשטיין אב"ד ויצען בעל מעשי למלך, וכן אצל הגאון בעל השבט סופר בישיבתו הרמה בק"ק פרעסבורג. רבינו תפס מקום של כבוד בראש תלמידיו החריפים של השבט סופר ואף התעטר על ידו בכתב הורמנא. השבט סופר התבטא פעם כי תלמידו זה הוא פאר תלמידיו ולא קם לו תלמיד כמותו!

עם פרוץ מלחמת העולם השניה, התחילו שונאי ישראל המובהקים למשול בהונגריה וגזרו גזרות קשות ואכזריות על היהודים. רבינו הרבה לעודד את בני קהילתו כי יעמדו בניסיון הגדול הנכון להם, הוא טען וחזר כי חורבן אירופה מאיים לבוא גם להונגריה, ומי שרוצה לברוח אסור למונעו מכך. מן הראוי לציין שתלמידיו ומקורביו של רבינו כששמעו על אפשרות הצלה במסגרת "רכבת קסטנר" הצליחו לשבץ את רבינו ברשימה, אלא שרבינו כקברניט נאמן, לא רצה ליטוש את צאן מרעיתו בזמנים קשים כאלה, הוא ויתר איפוא על הצלתו ונותר כדי לעודד ולחזק את בני קהילתו בזמנים הקשים. רבינו נשאר עם בני קהילתו עד בוא הימים הקשים של פלישת הנאצים להונגריה, ובחודש סיון תש"ד, הלך הגר"א פרעסבורגער הי"ד בראש בני קהילתו בדרכו האחרונה, ברכבת המות עשה דרכו לאושוויץ, ושם נהרג על קידוש השם עם בני משפחתו ביום י"ח תמוז ה'תש"ד, הי"ד. (מתוך המבוא לספרו שו"ת פאר אהרן).

הגאון רבי עקיבא בלוי. ב"ר ברוך וחתן רבי אהרן צבי פריד מוואלקא. ת"ח מופלג ומחשובי קהילת קראסנא. עמד בקשר מכתבי תורה ושו"ת עם עשרות מגדולי דורו. שמו מופיע בעשרות שותי"ם מלפני השואה בחקרי הלכות ופלפולי דאורייתא. נהרג עקה"ש בשנת תש"ד.