חתימות הגה''ק רבי אליעזר האגער מויזניץ בחיי אביו הקדוש האהבת ישראל.

חתימות הגה''ק רבי אליעזר האגער מויזניץ בחיי אביו הקדוש האהבת ישראל.

ספר ילקוט הגרשוני על אגדות הש"ס  - סיגעט תרפ"ב. חותמת המחבר הגאון הרב גרשון שטערן ממארש-לודאש זצוק"ל

בכריכה הפנימית ובדפי הפורזץ מספר חתימות בכתי"ק בשנותיו הצעירות עוד בחיי אביו הקדוש ' אליעזר האגער בן הרה''צ שליט"א אב"ד'. 'אליעזר האגער'.

היות שרבנו נמלט ונפשו בכפו מאירופה הכבושה, נקל לשער שספרים מספרייתו , הינם יקרי המציאות!

מצב טוב, כריכה מנותקת.

הגה''ק כ''ק רבי אליעזר האגער מויזניץ (תרנ''א – תש''ו) בעל 'דמשק אליעזר', גאון בהלכה וחסידות, פועל ישועות, מנהיג לאלפים, ומרים קרן החסידות לאחר השואה. בן לאביו הגה''ק רבי ישראל בעל 'אהבת ישראל'. בגיל 17 נלקח לחתן ע''י הגה''ק כ''ק מהרי''מ מקופישניץ. לאחר נישואיו הוסמך להוראה ע''י שני גדולי גאוני גליציה בדורו, המהרש''ם מברז'אן ומהר''ש ענגל. כבר בעודו צעיר לימים נשא ונתן בפלפול עצום עם רוב גאוני התורה בזמנו, ביניהן נזכיר למהר''ם אריק (אמרי יושר, ח''ב סי' ז'), הגר''פ צימטבוים ראב''ד גרוסוורדיין (דברי פנחס, סי' ב'), והגר''מ שטיינברג ראב''ד בראדי (מחזה אברהם, סי' כ''ח). בתרפ''ב הוכתר לכהן כראב''ד ויז'ניץ ואף הקים בה ישיבה.

בשנת תרצ''ו אחרי פטירת אביו הקדוש, החל רבנו לכהן כאדמו''ר ואלפים פקדו את מעונו לעצה וברכה. לאחר הכיבוש הרוסי של ויז'ניץ נמלט רבנו לטעמשוואר ומכר את כל רכושו להצלתם מרעב של יהודים רבים שהוגלו ע''י השלטונות לביצות טרנסניטריה. בכ''ו בניסן ת''ש הצליח רבנו להימלט מאירופה הבוערת ולעלות לארץ ישראל. רבנו הקים את בית מדרשו וישיבתו בתל אביב, כשהוא ממנה את אחיינו רבי משה יהושע האגער (לימים האדמו''ר מויז'ניץ בעל 'ישועות משה') לעמוד בראשות הישיבה. רבנו לא זכה להאריך ימים על ממלכתו ונאסף אל אבותיו בב' אלול תש''ו ללא שהשאיר אחריו צאצאים.

בהלוויתו השתתפו כל גדולי הדור מכל החוגים, מרנן ה'אמרי אמת' מגור, הגאון מטשבין, מהרי''צ דושינסקיא, האדמו''ר מסאטמר, הראשל''צ הגרב''צ עוזיאל, הגרא''י הרצוג, הגרא''י פינקל ר''י מיר ועוד, שאחריהם צועדים אלפים מתלמידיו ומעריציו (ראה תאור ההלוויה ב'קול ישראל' ט' אלול תש''ו). נטמן בהר הזיתים לידי חלקת אדמור''י רחמסטריווקא. לאחר פטירתו עברו תלמידיו לאחיו הצעיר הגה''צ רבי חיים מאיר האגער בעל 'אמרי חיים'. תלמידיו הרבים היו מתוועדים בקביעות אף שנים רבות לאחר פטירתו. בבריתו של כ''ק האדמו''ר רבי ישראל מויז'ניץ שליט''א כובד רבנו בברכות. ספרו הנודע עה''ת 'דמשק אליעזר' יצא לאור בתש''ט (בין שמות הפרענומעראנטען נמנה הגה''ק מהר''א מבעלזא זיע''א). ראה עוד בהרחבה אודותיו של רבנו ופועלו, במרביצי תורה מעולם החסידות (סורסקי, ח''ז עמ' ט-מג).