הקדשות וחתימות הרב יצחק חי בוכבזה אב"ד גאבס, מוכנין וטריפולי. מועד דוד, דפו"ר ירושלם תרמ"ז.

הקדשות וחתימות הרב יצחק חי בוכבזה אב"ד גאבס, מוכנין וטריפולי. מועד דוד, דפו"ר ירושלם תרמ"ז.

ספר מועד דוד הולך וסובב על ספר עבודת הקודש (עם הפנים) חלק בית מועד מדיני הלכות יו"ט לגדול אדונינו הרשב"א זלה"ה

מאת רבי דוד בונאן מגדולי רבני תונס, הובא לדפוס על ידי בנו רבי יצחק בונאן.

דפוס ראשון ירושלים תרמ"ז. ש.הלוי 590.

הרב יצחק חי בוכבזה זיע"א שמש כרב בעיר גאבס ושם הקים ישיבה גדולה ואף היה לו שם ספריה עם ספרים יקרי הערך, שימש גם דיין וכמורה צדק בעיר מוכנין שבתוניסיה. בקהילה זו זכה לאהדה רבה, ופעל רבות לשיפור חיי הקהילה. נודע בקשריו עם רבני ארץ ישראל, ורבנים ושד"רים שהגיעו מארץ ישראל התארחו בביתו שבמוכנין. הוא השפיע רבות על בני קהילתו לתרום למוסדות ארץ ישראל, ובחודש אייר תרע"א אף ביקר בארץ, בשנת תרפ"א החל לכהן כרב העיר גאבס למשך 5 שנים. ובתחילת שנת תרפ"ו נבחר לכהן כרבה הראשי של טריפולי, אב בית הדין וראש הרבנים של לוב.

מסופר עליו כשביקר בטריפולי ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה בשנת תרפ"ח, נערכה לכבודו בקהילה היהודית קבלת פנים גדולה ב-22 באפריל, מספר ימים לאחר הגעתו לעיר. כל בני הקהילה יצאו לקראתו, והרב בוכבזה יחד עם מאה מנכבדי הקהילה יצאו ללוותו לבית הכנסת המרכזי, שם נערך טקס השיא. בבית הכנסת עמדו ויטוריו ובני משפחתו על הבימה המרכזית, והרב בוכבזה עמד לצידם ובירכם בברכת "הנותן תשועה למלכים". ויטוריו השתאה לנוכח אישיותיו של הרב בוכבזה, והעניק לו אות כבוד ממדרגה ראשונה. לפי המסופר, לאחר מספר חודשים מהביקור, הוזמן הרב על ידי המלך להשתתף בחתונת בנו ברומא שבאיטליה. בחתונה, התפעל האפיפיור מאישיותו של הרב, ומתשובותיו לשאלותיו. כשרצה הרב בוכבזה להיפרד מהמלך ולחזור לטריפולי, ביקש ויטוריו להעניק לו מתנה כלשהי, ושאל האם חסר לו משהו, כדוגמת העלאה במשכורת. הרב בוכבזה השיב כי לא חסר לו כלום, אולם ויטוריו התעקש להעניק לו מתנה, ובקשתו של הרב בוכבזה הייתה לבקר בוותיקן ולראות את כלי המקדש. ויטוריו הסביר כי הוותיקן לא בשליטתו, אך לבסוף יצר קשר עם האפיפיור, כדי שזה יעניק לרב אישור לבקר שם. האפיפיור, שמההיכרות הקצרה עם הרב בחתונה התפעל מאישיותו, נאות לאשר לרב ביקור חד פעמי, ובתנאי שלא יכנס איתו אף אדם. לאחר שנקבעו תאריך ושעה, הגיע הרב למתחם הוותיקן, והוכנס למרתף שבו מאוחסנים כלי המקדש, בליווי נציג מטעם הוותיקן. כשהגיע הנציג להזיז את אחד הוילונות, ענה לו הרב בוכבזה שהוא מסתפק במה שראו עיניו, ואינו מסוגל לראות מעבר, וביקש לסיים את הביקור. כשחזר לביתו בטריפולי, לא חש בטוב ולא יצא ממיטתו במשך 40 יום, עד שהלך לעולמו ביום כ"א בשבט תר"ץ.